BDI: מוסר התשלומים רשם הרעה ביולי וצפוי להחמיר
בחודש יולי נבלמה מגמת ההטבה במוסר התשלומים במשק הישראלי, כך עולה מדו"ח קבוצת BDI. בניגוד להטבה שנרשמה בחודש יוני, בחודש יולי הייתה הרעה של יומיים בסך ימי האשראי בפועל (ימי פיגור+ ימי אשראי בהסכמה) והוא עומד על 98 ימים, בהשוואה ל-96 ימים בלבד בחודש יוני.
מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה, במהלך חודש יולי, נותר יציב ועמד על 86 ימים. כלכלני BDI מציינים, כי היציבות במספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה, נרשמה לאחר ירידה בחודש יוני.
צמצום ויציבות בימי הפיגור בתשלומים מאפשרים למשק לחזור למהלך עסקים רגיל בהם החברות והעסקים יכולים לתכנן את תזרים המזומנים ולהימנע מכניסה לקשיים, שלעיתים מתעוררים כתוצאה מבעיות בתזרים המזומנים. ממוצע ימי הפיגור בתשלומים, לא הצליח לשמור על השיא החיובי שרשם ועלה גם הוא בחודש החולף. מספר ימי הפיגור בתשלומים בחודש יולי עמד על 12 ימים, בהשוואה ל-10 ימים בלבד במאי וביוני.
תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בקבוצת BDI מציינת, כי המלחמה בצפון כבר החלה לתת אותותיה, ובחודשים הקרובים נהיה עדים להשלכותיה על המדדים הבוחנים את חוסנו של המשק הישראלי. נזקי המלחמה בצפון כבר מתחילים לתת אותותיהם כתוצאה מהשבתת הפעילות העסקית באזור. עסקים רבים, ביניהם: בתי מלון, צימרים, חנויות ורשתות שונות, פאבים, מסעדות ובתי קפה, נאלצו לסגור את שעריהם. הפסקת עבודה לזמן כה ממושך תביא להרעה במדדים השונים ותשפיע, לא רק על העסקים עצמם, אלא על כל סביבתם העסקית בדומה לאפקט הדומינו.
בנוסף, תקנת מסגרות האשראי שנכנסה לתוקף ב-1/7/06 ותקופת ההסתגלות למצב החדש יביאו גם להרעה במדדים השונים הנבחנים מידי חודש על ידי BDI. כבר בחודש יולי ניכרות התוצאות של הערכות העסקים לנוהל הבנקאי החדש באופן של העברת חלק מהנטל המימוני לאשראי מהבנקים גדול יותר מהספקים. בעצם, חברות ועסקים נמנעים ממסירת שיקים על מנת למנוע מצב של החזרתו על ידי הבנק.
בשל הפסקת הפעילות בצפון בנוסף להקשחת תנאים על ידי ספקים, חברות ועסקים רבים יקלעו לקשיים בתזרים המזומנים. הדבר יגרור גידול, הן במספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה, הן במספר ימי הפיגור הממוצע והן במספר ימי האשראי בפועל. ב- BDI מעריכים, כי מספר ימי האשראי הממוצע במשק עלול לעלות באופן ניכר. הדבר צפוי לפגוע בכושר התחרות של העסקים ובפרט הקטנים והבינוניים, שגם ככה סובלים מחסמים רבים בתחומי המימון. לכן, טוענת ינאי, הגברת הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים באמצעות הקצאת תקציבים נוספים לקרנות הסיוע, הקמת כלי מימון נוספים ואף מתן הקלות במס, היא המבחן האמיתי הניצב כיום בפני קברניטי המשק.
כלכלני BDI מעריכים, כי בתקופה הקרובה צפויה הרעה ניכרת במוסר התשלומים של ענף שירותי התיירות - בתי המלון, בתי הארחה וצימרים, זאת בעיקר בשל המלחמה בצפון שכבר פגעה בענף קשות. חשוב לציין, שהחודשים יולי ואוגוסט הם בין החודשים הפעילים ביותר בשנה לעסקים אלה ומהווים חלק ניכר מהכנסותיהם השנתיות.
ממחקר מיוחד שערכה הקבוצה עולה, כי שיעור משמעותי של כ-28% מבתי המלון בלבד (ללא צימרים) ממוקמים באזור חיפה והצפון ואוחזים בכמעט חמישית מפדיון הענף כולו. היקלעותם של חברות ועסקים רבים בענף לקשיים, תביא להפעלת לחץ נוסף על הספקים להגדלת ימי האשראי, לפיגור גדול בתשלומים וכתוצאה מכך, לעלייה משמעותית של ימי האשראי בפועל. עסקים וחברות רבים בענף אף יאלצו לסגור את שעריהם.
ענף בתי הקפה והמסעדות, שאינו מצטיין בדרך כלל במוסר התשלומים שלו, עתיד גם הוא לרשום הרעה ניכרת. כלכלני הקבוצה מציינים ששיעור לא מבוטל של כ-20% מכלל בתי הקפה בישראל ממוקמים בחיפה והצפון והושבתו כעט כליל בשל המלחמה. מרבית ענפי התעשייה, השירותים והמסחר הקמעונאי צפויים להיפגע גם הם באופן ניכר.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
