יוני שמר על יציבות בתחום סיכונו העסקי של המשק

שידורי המונדיאל שיפרו באופן ניכר את מעמדם של ענף המסעדות, הפאבים ובתי הקפה, שירד מן המקום השני ברשימת הענפים המסוכנים, אל המקום החמישי
דרור איטח |

בחודש יוני שמר המשק הישראלי על השיא שרשם בחודש הקודם ושמר על יציבות בסיכונו העסקי. ממדד הסיכון המשולב של BDI לסיכום חודש יוני עולה כי גם החודש מצבם של מרבית הענפים (87.5%) השתפר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

מנתוני המדד עולה, כי מספרם של החברות והעסקים הנמצאים בסיכונים גבוהים ובסכנת סגירה בחודש יוני נותר ללא שינוי. בחודש יוני 44,300 חברות ועסקים עמדו בסכנת סגירה, כמו בחודש מאי. כ-13.85% מהחברות והעסקים שנבדקו על-ידי כלכלני הקבוצה בחודש האחרון דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות ביותר (דירוגי הסיכון 9 ו-10).

מנכ"ל משותף בקבוצת BDI-COFACE, תהילה ינאי, מציינת, כי עם יישום הנוהל החדש של היעדר החריגה ממסגרות האשראי בבנקים, צפויה שוב החמרה בסיכונו העסקי של המשק הישראלי, לפחות עד סוף השנה, אז יתרגלו החברות והעסקים למסגרות החדשות ויוכלו להתייצב. הדבר צפוי לבוא לידי ביטוי בעיקר בקרב עסקים קטנים ובינוניים ובמיוחד בקרב חברות ועסקים העובדים מול גופים שימי האשראי שלהם ארוכים במיוחד.

עוד עולה מן המדד, כי שיעור העסקים והחברות המדורגים ברמות הסיכון שמעל לממוצע רשם עלייה מתונה בחודש החולף. כ-14.45% מהחברות והעסקים הנבחנים במסגרת המדד דורגו ברמות סיכון שמעל הממוצע (דירוגי הסיכון 7 ו-8), זאת בהשוואה לכ-14.30% בחודש הקודם.

בחודש יוני נותר הסיכון העסקי במשק יציב, לאחר שיא שרשם במאי ועמד על רמה של 5.81, זאת כמו בחודש הקודם, ובהשוואה ל-6.12 בתקופה המקבילה אשתקד. מדד הסיכון המשולב של המשק הישראלי במהלך המחצית הראשונה של 2006 סווג ברמת סיכון ממוצעת בלבד, לאחר למעלה משלוש שנים בהן עמד סיכונו העסקי של המשק על רמת סיכון גבוהה מהממוצע.

כלכלני הקבוצה, מציינים, כי זה החודש השני ברציפות שאף לא ענף אחד רשם סיכון עסקי שמעל ל-7- (סיכון גבוה במיוחד) ומוסיפים, כי גם בחודש החולף, שיעור נמוך של כ-1.24% (4 ענפים) מן הענפים הנבדקים בלבד עברו החמרה במצבם, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הענף שרשם את ההטבה המשמעותית ביותר במצבו כיום, בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, הוא ענף שיווק וסיטונאות טקסטיל ביגוד והנעלה - הטבה בשיעור משמעותי של 17%. מצב סיכונו של הענף עמד ביוני על רמה של 5.80, בהשוואה ל-6.99 ביוני 2005. הענף שמצבו הורע בצורה המשמעותית ביותר בהשוואה לשנה שעברה: ענף תעשיות ייצור שונות - הרעה של 4.3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

הממשלה הגרמנית בהנהגת הקנצלר אולף שולץ עומדת איתנה מול הלחצים. ברלין מדגישה את החשיבות האסטרטגית של הקשרים עם ישראל ואת הצורך בטכנולוגיות ביטחוניות מוכחות. גורמים במשרד ההגנה הגרמני מסבירים שהצרכים הביטחוניים של המדינה חייבים לבוא לפני שיקולים פוליטיים.

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

מהצד הישראלי, העסקה נתפסת כהישג משמעותי. היא מעידה על אמון בטכנולוגיה הישראלית למרות המתיחות הדיפלומטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בעסקאות כאלה חיזוק למעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. היצוא הביטחוני גם תורם ליציבות הכלכלית בתקופה מאתגרת.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

עם זאת, קיימים סיכונים. שינויים פוליטיים בגרמניה, כולל בחירות אפשריות ב-2025, עלולים להשפיע על האישור הסופי של העסקה. התנגדות ציבורית גוברת לשיתוף פעולה עם ישראל יכולה להקשות על הממשלה הגרמנית להצדיק את הרכישה.