בעולם: אסיה חתמה במגמה מעורבת; אירופה עולה

באסיה: הניקיי ירד 1.3%, הקוספי השיל 1.24%, על המסחר העיבו מחירי הנפט ונתוני המאקרו בארה"ב. באירופה: עליות בהשראת מניות האנרגיה - אך בהמתנה לפרסום הריבית
אסף מליחי |

בורסות אסיה חתמו את יום המסחר במגמה מעורבת, כאשר ברקע העיבו על המסחר מחירי הנפט ונתוני המאקרו האחרונים בארה"ב שתידלקו את חששות המשקיעים מפני המשך העלאות ריבית מכיוונו של הפדרל ריזרב.

הניקיי היפני ירד 1.3% לרמה של 15,321 נקודות, הקוספי בקוריאה השיל 1.24% לרמת 1,263 הנקודות, וההאנג סאנג התחזק ב-1% לרמת 16,440 הנקודות. בהודו נחלש מדד בומביי ב-1.23% ובסין התחזק מדד שנגחאי ב-1.3%.

בקרב המניות הובילו את הירידות מניות היצואניות בראשם טויוטה מוטור וסמסונג, וכן מניות הפיננסים שהגיבו בירידות חדות עקב פסיקה של המפלגה הדמוקרטית אתמול להגביל את הריבית על האוברדרפט ל-20%.

מניות אייפול, המלווה הגדול ביותר ביפן, צנחו בשיעור של 4.6%, מניות אקום, השניה בגודלה בתעשייה איבדו 2.5% מערכן. מניות טויוטה מוטור ירדו ב-0.8%, ומניות סמסונג ירדו אף הן ב-0.8%.

אירופה

בורסות אירופה נסחרות בעליות שערים, כאשר את המגמה מובילות מניות האנרגיה על רקע עליית מחירי הנפט שנסחרים קרוב לרמת השיא, יחד עם זאת בשווקים ישנה אוירה מתוחה מעט לקראת החלטת הבנק המרכזי של האיחוד האירופי על גובה הריבית והצהרות לגבי המשך המדיניות העתידית.

הדקס בגרמניה עולה ב-0.74% לרמה של 5,667 נקודות, הפוטסי בלונדון מתחזק ב-0.8% לרמה של 5,872 נקודות, הקאק הצרפתי מוסיף 0.66% לרמת 4,953 הנקודות, והיורוסטוקס 50 מטפס 0.63% לרמה של 3,641 נקודות. בטורקיה נחלש המדד ב-1.34%, ברוסיה עולה במדד המרכזי ב-1.14%, ובציריך מוסיף המדד 0.57%.

מניות ענקיות האנרגיה והכרייה BHP ביליטון וריו טינטו עולות 1.1% ו-0.9% בהתאמה בתגובה להצעת רכש עוינת של חברת האנרגיה פיבודי האמריקנית שניתנה עבור אקסל, יצרנית הפחם האוסטרלית שמניותיה זינקו בעקבות ההצעה ב-4.1%.

אמש, מחיר חוזה עתידי על הנפט הגיע לשיא של כל הזמנים כאשר עבר את 75 דולר רקע עליית מחירי הבנזין ומתיחות גיאופוליטית עם צפון קוריאה. כעת נסחר חוזה עתידי של נפט סביב הרמות של 75.15 דולר, כאשר היום צפויים להתפרסם המלאיים השבועיים של הנפט העשויים לרדת ב-1.8 מליון חביות. ירידה גבוהה מרמה זו תביא את מחיר הנפט לשיאים חדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: