זינוק של 8.8% ברכישות בכרטיסי אשראי בינואר-מאי

רכישות ביגוד, הנעלה, טיסות ומלונות זינקו ב-14% בינואר-מאי, רכישות מחשבים ותוכנה קפצו ב-15.3%
דותן לוי |

בחודשים ינואר-מאי 2006 גדל היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים בישראל ב-8.8% במחירים קבועים, לעומת ינואר-מאי 2005. בכל שנת 2005 גדל היקף הרכישות ב-8.8%. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ד') את מדד רכישות בכרטיסי אשראי ממנו עולה, כי הישראלים קונים יותר רהיטים, בגדים, ונעליים, עליה נרשמה גם בתשלום לשרותים ממשלתיים. היקף רכישות המזון עלה גם הוא ב-5.8%. מנגד,ירידה של 3.3%נמדדה ברכישות של שרותי תחבורה. הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי התקבלו מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על-ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הלקוח בבית העסק, ומתייחס לרכישות של ישראלים בארץ בלבד. בקבוצת הרכישה "מזון ומשקאות" (כולל שירותי אוכל), המהווה 21% מהרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים, נרשמה עלייה של 5.8% בינואר-מאי 2006, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בקבוצת הרכישה "מוצרי תעשייה" (הכוללת הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה-כולל בתי כל-בו ורהיטים), המהווה 19% מהרכישות, נרשמה עלייה של 15% בינואר-מאי 2006, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה הגבוהה ביותר נרשמה בענף הרהיטים-16.3%. בחלק הכולל מוצרי "שירותים" (הכוללת שירותי ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי ושירותי עירייה וממשלה), המהווה 19% מהרכישות, נרשמה עלייה של 14% בהיקף הרכישות בינואר-מאי 2006, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בענף שירותי ממשלה ועירייה נרשמה העלייה הגבוהה ביותר – 25.8%. העלייה הנמוכה ביותר נרשמה בענף פנאי ובילוי – 8.5%. בקבוצת הרכישה "מוצרים ושירותים אחרים" (הכוללת דלק חשמל וגז, מחשבים ותוכנה, ציוד ושירותי תחבורה ותקשורת, ספרים, פרסום, שירותי רפואה ותרופות ושונות), המהווה את חלק הארי ברכישות-41%, נרשמה עלייה של 5.4% בינואר-מאי 2006, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעלייה זו תרם בעיקר ענף מחשבים ותוכנה- שגדל ב-15.3% בינואר-מאי 2006. בענף ציוד ושירותי תחבורה נרשמה ירידה של 3.3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.31%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.