מט"ח: הדולר מתחזק ב-0.22% ושערו היציג 4.475 ש'

האירו התחזק אף הוא והוסיף 0.31% לרמה של 5.6261. לאור פרסום הריבית בארץ היום, ולו"ז כלכלי נקי היום מאירועים בארה"ב, צפוי השקל להתחזק לעבר רמת 4.40 שקל
אסף מליחי |

השקל נחלש היום כנגד העיקריים זאת תוך מסחר יציב בטווח מחירים צר. הדולר התחזק ב-0.2% ושערו היציג נקבע על רמת 4.475 שקל. האירו שנסחר רוב היום במגמה שלילית מול השקל התחזק לקראת קביעת היציגים והוסיף 0.31% לרמה של 5.6261 שקל. בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בהיחלשות של כ-0.35% ונסחר סביב רמות של 1.2565.

מחדר העסקאות של גאון טרייד נמסר, כי הדולר עדיין נותר בטווח המסחר המאפיין את שוק המט"ח מתחילת השנה ולמרות עלייתו אל מול המטבעות העיקריים בשוק בימים האחרונים, אנליסטים אינם מצפים לשינוי חריג בשערו בשבוע זה. זאת בעקבות הרגיעה בשוק הנפט, ההודעה שחיילים אמריקנים יחלו לסגת מעיראק, ואפשרות להעלאות ריבית נוספות בארה"ב. השקל לעומת זאת נכווה מהמתרחש בעזה לפנות בוקר.

הרגיעה בנפט, אומנם לאחר עלייה מעל רמת 70 דולר לחבית, מעלה ספקולציה, כי מחירו של הנפט מיצע את עצמו ברמות אלה לתקופה הקרובה. מחירי הנפט משפיעים לטובה על תנועות הדולר בשוק המט"ח. אנליסטים טוענים, כי הירידות המאפיינות את שוק הנפט ביממה האחרונה בעצם מעידות על כך שמשקיעים בשוק הנפט נרגעו בגין העליות בהספקת הנפט הנובעות מייצורה פורה בעיראק. בחודשים האחרונים, משקיעים החפצים בכניסה לשוק הנפט החלו להשקיע את כספם בקרנות המתמחות בחברות נפט בארץ ולאחרונה, הציבור הישראלי נכנס בהשקעות אגרסיביות בבורסות אמריקניות בעקבות נגישותם של ל-ETF (תעודת סל). העליות בדולר בשבוע האחרון נבעו בעיקר מהרגיעה הנ"ל אך חשוב לציין, כי האפשרות לנסיגה מעיראק על ידי חיילי ארה"ב אכן משפיע לטובה על הדולר.

בענייני צבא, האירועים לפנות בוקר בגבול עזה גרמו לשוק הישראלי להזדעזע על הפתיחה, אולם מאז השוק נרגע ומתאפיין בשקט יחסי בעוד השקל לעומת זאת מראה סימני חולשה אשר מלוות את המטבע הישראלי מזה שבוע. היום, צפוי לפרסום לאחר נעילת שוק המעו"ף, שיעור הריבית על ידי בנק ישראל ובראשו סטנלי פישר. ההודעה הצפויה נוטה לכיוון אי-שינוי בעוד אנליסטים אמריקנים נוטים להאמין, כי ישראל "תקדים מכה" על עליית ריבית נוספת וזאת בעקבות האפשרות, כי ארה"ב תעלה אף היא בריבית השבוע הראשון של אוגוסט. ישראל נוטה לנקוט במדיניות זו חודשים רבים ולא רמזה על אפשרות אחרת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: