אפקט ברננקי ניכר גם היום: המדדים שוב סגרו בירידות
המדדים בוול סטריט סגרו בירידות שערים אך ברמות גבוהות מרמות השפל בהן נסחרו מוקדם יותר הערב. המדדים נסחרו על רקע נאומו של יו"ר הפד בן ברננקי שהצהיר אמש כי למרות ההאטה במשק האמריקני הפד ימשיך להלחם בלחצים האינפלציונים בנחישות. ההערות הללו, שטמנו בתוכן רמזים בנוגע להמשך העלאת הריבית, שלחו את השווקים האמריקנים להסחר בירידות שערים חדות ביומיים האחרונים. המשקיעים מצפים לשמוע ממספר בכירים בפד, שצפוים לנאום מאוחר יותר היום, על מנת לנסות ולקבל אינפורמציה ברורה יותר באשר לכיוון מדיניות הפד. מחירי הנפט נסחרו היום בירידות שערים, תשואות האג"ח עלו והדולר התחזק אל מול המטבעות המובילים.
מדד הנאסד"ק ירד ב-0.32% לרמה של 2,162 נקודות. מדד הדאו ירד ב-0.42% לשער של 11,002 נקודות.
יו"ר הפד בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי האירופאי Jean-Claude Trichet, ויו"ר הבנק המרכזי היפני Toshiro Muto נאמו אמש בכנס בין לאומי של בנקאים בוושינגטון. יו"ר הפד נשא נאום נצי בנוגע ללוחמה העיקשת של הפד בלחצים האינפלציונים. במהלך הנאום צותת יו"ר הפד כשאמר כי "אסור לשווקים הפיננסים להטיל ספק בנוגע לשאלת המסירות שבה ימשיכו בכירי הפד להלחם בלחצים האינפלציונים".
Susan Bies ו-Thomas Hoenig, בכירים בפד, צפויים לנאום מאוחר יותר היום בשני אירועים שונים. המשקיעים ימתינו לראות באם הבכירים יעניקו רמזים נוספים באשר לכיוון מדיניות הפד בנוגע להמשך תהליך העלאת הריבית במשק האמריקני.
מחירי הנפט נסחרו היום בירידות שערים. אתמול פרסם כי הממשל האמריקני המתיק את חבילת ההטבות שתינתן לאיראן באם זו תפסיק להעשיר אורניום. המשקיעים, שחוששים מהתסריט הגרוע של הפסקת אספקת הנפט מאיראן, ממתינים לתגובת הממשל האיראני להצעה האמריקנית. החוזה על חבית נפט לחודש יולי נסחר ברמות מחירים של 72.50 דולר.
מניות במרכז
מניות ענקית החיפוש המקוון, גוגל (שסימולה: GOOG) נסחרו היום על רקע הודעת החברה במסגרתה דווחה כי החברה מתכוונת להשיק גליונות אלקטרונים ובכך למעשה לפתוח חזית מול ענקית יצרניות התכנה הביתית מיקרוסופט. התוכנה תוצע ללא עלות למוצר ותתחרה באקסל של מיקרוסופט הכלול בחבילת ה-Office. מניות החברה עלו ב-4.2% לשער של 390.17 דולר.
חברת IBM (שסימולה: IBM), הודיעה, כי היא מתכוונת לשלש את השקעתה בהודו ל-6 מיליארד דולר במשך 3 השנים הקרובות. מניות החברה עלו ב-1.06% לשער של 79.90 דולר.
בנק ההשקעות הגדול בעולם, סיטיגרופ (שסימולה: C), קיים כנס אנליסטים בו הכריזו בכירי הבנק, כי בכוונתם להרחיב את מערך הסניפים ברחבי גרמניה. מניות החברה נסחרו בירידה של 0.34% לשער של 49.79 דולר.
Hewlett-Packard (שסימולה: HP) נסחרה היום על רקע פרסום דו"חותיה המתוקנים לרבעון השני של שנת 2006. החברה הכניסה לדו"חות המתוקנים את תוצאות ההסכמים של החברה עם רשויות ה-IRS. מניות החברה עלו ב-0.14% לשער של 63.51דולר.
ישראליות בארה"ב
מניות טבע (שסימולה: TEVA) נסחרו על רקע הודעת המתחרה הגדולה, ביוג'ן על קבלת אישור מה-FDA לשיווק תרופת ה-tysabri לטיפול בטרשת נפוצה. תרופת ה-tysabri הינה המתחרה של הקופקסון של טבע. על פי החלטת ה-FDA, תמכר התרופה, תחת מגבלות רישום מצד רופאים, בתי מרקחת, והמטופלים בתרופה על מנת להבטיח שימוש בטוח בתרופה. מניות החברה נסחרו בעליה של 0.41% לשער של 37.05 דולר.
חברת טאואר סמיקונדקטור, (שסימולה: TSEM) יצרנית מעגלים משולבים נסחרה על רקע הודעתה אתמול כי היא בוחנת הנפקה ציבורית של ניירות ערך בישראל והגשת טיוטת תשקיף ראשונית לרשות ניירות ערך בישראל ולבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
עוד הודיעה החברה כי בית הדין לערעורים של ארה"ב אשרר את ההחלטה הקודמת לבטל את התביעה הייצוגית נגד טאואר סמיקונדקטור וחלק מהדירקטורים ובעלי המניות שלה, שהתקבלה בבית המשפט של המחוז הדרומי בניו-יורק באוגוסט 2004. טאואר ירדה ב-4.52% לשער של 1.48 דולר.
מניות חברת פאנדטק (שסימולה: FNDT) שזינקו ב-8.21% אמש המשיכו לרכז עניין גם היום על רקע הודעת החברה אתמול כי חברי הדירקטוריון אשרו תכנית קנייה בחזרה מהציבור של מניותיה בסכום כולל של 20 מיליון דולר. מניות החברה עלו ב-1.41% לשער של 10.06 דולר.
חברת אלדין (שסימולה: ALDN), העוסקת בהגנה על זכויות יוצרים דיגיטליות (DRM), בניהול זהויות ובפתרונות אבטחת תוכן בגלישה הודיעה מוקדם יותר היום כי תשתף פעולה עם שנחאי וייקרסופט, מיזם משותף של מיקרוסופט והממשל המקומי בשנחאי שבסין. מניות החברה נסחרו בעליה של 1.25% לשער של 21.84 דולר.
חברת און טרק, (שסימולה: OTIV) הודיעה מוקדם יותר היום כי זכתה בחוזה לאספקת כרטיסים חכמים (מסוג קליפסו), המופעלים ללא מגע, ייעוד הכרטיסים הינו לשימוש כאמצעי תשלום בתחבורה הציבורית בישראל. מניות החברה נסחרו בעליה של 2.11% לשער של 10.67 דולר.
חברת אלטק (שסימולה: ELTK) פרסמה מוקדם יותר היום את דו"חותיה הרבעוניים לרבעון הראשון של שנת 2006. החברה דווחה על עליה של 241% ברווחי הרבעון הראשון ועל עליה של 26% בהכנסות. סך הכל דווחה החברה על רבעון שביעי ברציפות של עליות בהכנסות ועל רבעון שישי ברציפות של רווחיות. מספר עסקאות חדשות, בעיקר בארה"ב עזרו לעלייה החדה בהכנסות. מניות החברה נסחרו בעליה של 7.62% לשער של 4.52 דולר.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
