קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

• אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

קבוצת אלפא מרחיבה את פעילותה ונכנסת לראשונה לתחום הפרייבט אקוויטי, במהלך שמסמן הרחבה של פעילות הקבוצה מעבר לשוק ההון הציבורי. הקרן החדשה, אלפא פרייבט אקוויטי, השלימה עסקה ראשונה עם רכישת 70% מחברת אופק עיבוד שבבי, הפועלת בתחום העיבוד השבבי המדויק לתעשיות התעופה הביטחונית והאזרחית, בעסקה של עשרות מיליוני שקל.

אופק עיבוד שבבי מספקת רכיבים מדויקים לגופים ולחברות מובילות בתחומי הביטחון והתעופה, ובהם בואינג, Airbus, אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. באלפא מציינים כי במקביל לעסקה הראשונה מתנהל משא ומתן מתקדם לרכישת חברה נוספת, מתוך כוונה למזג מספר חברות תעשייתיות לכדי קבוצה אחת, שתפעל תחת פלטפורמה תפעולית וניהולית מרכזית.

קרן אלפא פרייבט אקוויטי צפויה לגייס בהמשך עד 400 מיליון שקל, ובשלב הראשון השלימה גיוס של 130 מיליון שקל. מתוך סכום זה, כ-45 מיליון שקל הושקעו על ידי מנהלי הקרן עצמם, בהם גבי דישי, מיכאל וייס, עו"ד זכי רכטשאפן, אלי דוידאי ויעל אלמוג זכאי. לצד אנשי אלפא הצטרפו להקמת הקרן אלי דוידאי, לשעבר מנכ"ל יפאורה תבורי וכיום יו"ר ושותף ב-Quadrant Management, וכן יעל אלמוג זכאי, העומדת בראש קבוצת ETNA, שהצטרפה כשותפה מנהלת בשותף הכללי של הקרן.

לוועדת ההשקעות של הקרן הצטרפו יורם טיץ, לשעבר שותף מנהל ב-EY וכיום יועץ בכיר לקרן ההשקעות של General Atlantic, וכן רוני גת, מנכ"ל יפאורה תבורי ודירקטור במספר חברות. הקרן צפויה להתמקד בהשקעה בחברות ישראליות מתחומי התעשייה והשירותים, בדגש על חברות משפחתיות עם מחזור מכירות שנתי של 10 עד 100 מיליון דולר.

אסטרטגיית הקרן כוללת השבחה תפעולית וניהולית של החברות הנרכשות, לצד תמיכה בצמיחה אורגנית ובהתרחבות באמצעות רכישות נוספות, הן בשוק המקומי והן בשווקים בינלאומיים. באלפא מציינים כי מדובר במודל פעולה דומה לזה שיושם בעבר בחברת ה-IT הציבורית אברא, שבה מחזיקה הקבוצה.