איך משקיעים בטבע בלי לקנות את המניה?

שמעון ימין מנכ"ל אתגרים פיננסיים על מניית טבע: "ככה זה בטבע. זה מה שקורה כשאנקונדה בולעת פרה"
שמעון ימין |

"כשאנקונדה בולעת פרה היא לא מתה, היא רק נחה" אומר שמעון ימין מנכ"ל אתגרים פיננסיים, אנליסט מנהל השקעות ותיק. "שוב הוכח שכמו בטבע – מה שעולה גם יורד לפעמים, ושאלת המיליארד דולר נותרה גם הפעם ללא מענה – מה יהיה העתיד של טבע?"

בעידן של חוסר ודאות מנסים האנליסטים הבכירים למצוא סימנים מעידים לקטסטרופה או להמשך ההצלחה. אחד מהסימנים היא התנהגותם של בעלי העניין בחברה. "במקרה של טבע בעלי העניין לא מיהרו למכור. זה מעיד ללא ספק על ביטחון בעתיד של המנייה" אומר ימין אך מצד שני מזכיר, כי כך בדיוק נהגו גם בעלי העניין בסאיטקס ובפרות קדושות נוספות, והתעוררו בבוקר עם מניות מכווצות וחסרות ערך.

"אני מאמין בעתיד של טבע, אבל אני גם מבטח את עצמי מתרחישים אחרים. יש גם דרכים אחרות לרכוש את המנייה של המדינה - מבלי לסכן את כל החסכונות בעידן חסר ודאות כמו היום. צריך לזכור שהאנקונדה היא קרובת משפחה של הדינוזאורים, ואף אחד לא רוצה להמר על הלטאה הלא נכונה".

אז איך משקיעים בטבע - בלי לקנות את המניה?

כיום קיימים בשוק מספר כלים מצוינים "ללכת בלי ולהרגיש עם".

לכלל הציבור: במסגרת רכישת פיקדון מובנה של בנק המזרחי הלקוח רוכש פיקדון לשנתיים בו הקרן מובטחת ב-100%, והתשואה שלו על הפיקדון נגזרת מעליית המניה בדגימה רבעונית. הלקוח יקבל 70% מממוצע הדגימה של שמונת הרבעונים.

למקצוענים: דרך אחרת היא להגדיר את רמת הסיכון שאתם מעוניינים לקחת בקניית מניית טבע, לדוגמא החלטתם להשקיע 100 אלף דולר בטבע, ואתם אינכם מעוניינים להפסיד יותר מאשר 20 אלף דולר בעסקה. אזי תפקידו 80 אלף דולר בהשקעה דולרית-אג"חית, ובקשו ממנהל ההשקעות שלכם שירכוש עבורכם אופציה 'בכסף' – נכס בסיס 35 דולר (המניה היום עומדת על 37 דולר) לינואר 2008, ב-20 אלף הדולר הנותרים. הועיל וכל אופציה עולה 7.5 דולר, אזי קיבלתם פוזיציה של 2,700 מניות השוות 94,500 דולר. בכך למעשה הגדרתם את הסיכון ואת הסיכוי בהשקעה.

ראוי לציין שבשונה מאופציות בישראל, האופציה בטבע היא "זכות לרכוש" ויש ליידע את מנהל ההשקעות שלכם שאינכם מעוניינים לממש את הזכות אלא לקבל את ההתחשבנות.

בכך למעשה, יש לכם פוזיציה מוגדרת בטבע רק שבשונה מהמניה הגדרתם גם את מקסימום ההפסד אליו אתם מוכנים להיחשף.

נקודה נוספת חשובה – שבסוף התקופה האופציה שווה 0, בין אם מימשתם אותה ובין אם לא, ובשונה ממניה אין אפשרות להחזיק בה מעבר לתקופה. אני אישית מעדיף מהלך זה, אבל אני מודע לכך ולכן מזהיר - שהמהלך הזה מתאים יותר למקצוענים מאשר לכלל הציבור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.