הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

• סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
• האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

בעוד הרגולטור דוחף להוזלות בחשבון החשמל על ידי חתימת חוזה חדש בין מאגר תמר לחברת החשמל, אחת השותפות המרכזיות במאגר, ישראמקו, הודיעה כי היא יורדת מהמהלך ובכך דה-פקטו ממסמסת אותו. ההחלטה של דירקטוריון השותפות שמה בסימן שאלה את עתיד העסקה, שהייתה אמורה להוזיל את עלויות האנרגיה לצרכנים במאות מיליוני שקלים.

מאז גילוי מאגרי הגז הגדולים, ובראשם "תמר" ו"לווייתן", ישראל מנסה לאזן בין שני יעדים: מצד אחד להבטיח מחירים נוחים לצרכנים ולחברת החשמל, והמצד השני לשמור על כדאיות כלכלית עבור החברות המפיקות.

בפועל, שוק הגז מתאפיין בריכוזיות גבוהה יש מספר מצומצם של ספקים, עם תלות גדולה במאגרים. בעבר, הרגולטור פעל לפיצול מאגרי הגז כדי לייצר תחרות (למשל: בעלי המניות נדרשו למכור חלקים ב"תמר" כשנכנסו ל"לווייתן"). אבל בשנים האחרונות, ככל שהשוק מתבגר והמתחרים מצטמצמים, שוב יש חשש מעליית מחירים.

חברת החשמל היא הלקוח הגדול ביותר של הגז בישראל היא צורכת את רוב הכמויות לצורך ייצור חשמל. המשמעות היא שכל חוזה מול חח"י קובע בפועל את רף המחיר במשק. לכן, כל מהלך להסדרת החוזה שלה מול מאגר "תמר" הוא משמעותי לכולנו, גם כבעלי מניות אבל קודם כל כתושבי המדינה.

• היטל ששינסקי מכביד על ישראמקו: הרווח הנקי ירד ל-29 מיליון ד'
• כמה גז יש בתמר? כנראה יותר ממה שחשבנו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה שקורה זה שהממשלה והרגולטורים רצו להאריך את החוזה עם תמר מול הוזלה בתעריפים, שתתרגם בפועל להנחה של מאות מיליוני שקלים לכל המשק. אבל השותפים במאגר ובראשם ישראמקו מנצלים את הירידה בתחרות מול החברה הממשלתית והם דורשים מחירים גבוהים יותר עבור הארכת ההסכם ל-2036.