הקרנבל הפוליטי התחיל והראות הצטמצמה לחלוטין

השבוע התרחש המפץ הפוליטי של שנת 2006. בסיכום האירועים עד כה, אנחנו מקבלים תחושה של 3:0 לרעת הכלכלה החופשית במדינה. "גל של פופוליזם שוטף את המדינה", אמר נתניהו, שר האוצר שפרש ממשלת שרון על רקע ההתנתקות בקיץ. אנחנו נוטים להסכים עימו, בקביעה הספציפית הזאת.

בואו ניקח את ארבע קונסטלציות פוליטיות אפשריות, באופן גס, שיכולות להרכיב לנו ממשלה, בתום הבחירות. אי שם בעתיד הרחוק - בתחילת אפריל 2006. מה יהיה לנו אחרי קרנבל המפלגות הגדול? אחרי שכל עני במדינה יפתח את המקרר שלו ארבעים פעם, ויתאכזב מהליכוד, ישכח את האכזבה מהעבודה, ויזכור ששרון איכזב אותו כשחבר לאותו "גרגמל" מהשוק החופשי - מר נתניהו. "ילד השמנת מרחביה" וכו'. זה שהפריט והפריט והוביל לצמיחה שמילאה את קופתה של מדינה שעמדה על סף קריסה כלכלית במספיק כסף, שעכשיו אפשר להפוך את הכל ולחזור לימי הועדים העליזים.

תרחיש ראשון: העבודה בראשות פרץ מקבלת את מירב המנדטים ומרכיבה ממשלה. בואו נניח שהיא עושה קואליציה יציבה עם שרון. הנטייה: שמאל חברתי. מה רוצה מר פרץ מהכלכלה שלנו? האמת, שאנחנו עדיין לא יודעים. אולי פרופ' ברוורמן יודע, משום שהוא מיהר להכתיר אותו כ"סוציאל דמוקרט" ולא כ"קומוניסט". אולי בני גאון יודע יותר ממנו, משום שאמר שהפגיש את פרץ בפגישות פרטיות עם אנשי עסקים בכירים, בכדי שיתרשמו מהמצע הכלכלי שלו. אנחנו לא יודעים מה רוצה מר פרץ מהכלכלה שלנו, וגרוע מכך, אנחנו לא חושבים שמערכת בחירות תבהיר לנו עוד יותר מכך.

תרחיש שני: מפלגת קדימה של שרון מנצחת בבחירות ומקבלת את המספר הגבוה ביותר של מנדטים. נראה לנו סביר ששרון יבחר להרכיב קואליציה עם פרץ ואולי גם עם החרדים, בכדי להמשיך במאמץ המדיני שלו. שוק חופשי? הוא יכול לקחת חופש. מעניין איזה תיק יקבל פרץ בממשלת שרון, אולי שר החוץ? מטיב האנגלית שהוצגה לאחרונה, גם תיק האוצר הוא תרחיש אפשרי. פרץ באוצר? בפוליטיקה המקומית שלנו - הכל אפשרי. בכל מקרה: ממשלת שרון-פרץ, הנטייה שמאלה חברתית.

תרחיש שלישי: נתניהו בראשות הליכוד מנצח בבחירות. סוף סוף, איש השוק החופשי, אתם חושבים. אמנם נתניהו הוא שר האוצר לשעבר שהפריט ועשה מאמצים לשחרר את הכלכלה. כבונוס - הוא כמובן דובר מעולה באנגלית, שזה הולך מצוין בדאבוס. אבל איזו אפשרות תעמוד בפניו אם הליכוד יקבל את מירב המנדטים? אנו מניחים שנתניהו בראשות הליכוד ינסה להרכיב קואליציה ימנית עם חרדים. הבידוד המדיני, עלול לגבור, ואנחנו לא בטוחים שהשילוב הזה יעניק לו מספיק זמן ויציבות פוליטית בכדי להמשיך ברפורמות של השוק החופשי.

תרחיש רביעי: סילבן שלום בראשות הליכוד מנצח בבחירות. אנא דפדפו ביומנים הכלכליים שלכם לחודש יוני 2002, כששלום היה שר אוצר, ומדינת ישראל הגיעה לסף של חדלות פרעון.

בקיצור, בכל אחד מהתרחישים שרקחנו, לא נראה לנו שהמשק הישראלי צפוי "להשתחרר" אחרי מערכת הבחירות הנוכחית. אם לא די בכך, לדעתנו הריבית בעולם ממשיכה במגמת הטיפוס, כך שהטרנד של שווקים מתעוררים שהציעו ריביות גבוהות עלול להשחק בהדרגה. משמעות הדברים היא שהזרים יחזרו לזרותם. אולי בעוד כמה חודשים נשכח לחלוטין מאותה ריבית זהה על פק"מ דולרי ופק"מ שקלי. בעצם, בדרך שבה הפוליטיקאים רצים להאביס אותנו בסיפורי רובין הוד, אנחנו חוששים שלפישר לא ישארו הרבה ברירות.

לפני שכולנו מתפזרים למערכת של בחירות, מלאת סיסמאות הלוטות בערפל, הנה מבחן מעניין לפוליטיקאים שלנו. למה שלא תגידו מי אתם עומדים לשים כשר אוצר בממשלה שלכם? דווקא על תפקיד שר הבטחון אתם עושים תחרות. דווקא על ראש המערכת היציבה ביותר, עם התקציבים העשירים ביותר, עם אנשי המקצוע הבטוחים ביותר, אתם רצים להבטיח הבטחות. לא בטוח שצריך בכלל שר בטחון, היו מספיק ראשי ממשלה שהחזיקו בתפקיד, ומעבר למגבלה של שרון, זה לא נראה לנו הנושא הבוער ביותר. הרי אתם מדברים על חברה ועניים? אז מי שר האוצר שלכם, רבותי המתמודדים? ספרו לנו, אנחנו מבטיחים שזה ישפיע יותר בקלפי. אין לכם ממה לחשוש. או שכן.

שבת שלום.

מאת: חזי שטרנליכט