הממשלה מקדמת את הפיכתה של תנובה לחברה עצמאית
הקבינט החברתי כלכלי אישר הבוקר את הצעת ההחלטה שהגישו ממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר, אהוד אולמרט ושר החקלאות ופיתוח הכפר, ישראל כץ, לפיה יינתן פטור ממס על רווחי הון לתקופה של ארבע שנים, בגין מימוש אחזקות בתאגידים חקלאיים שיתופיים. הפטור יינתן אך ורק לסכומים שישמשו לכיסוי התחייבויות המגזר החקלאי במסגרת הסדר הקיבוצים ובמסגרת הסדרי חובות המושבים. המהלך צפוי לעודד את שינוי מבנה ההתאגדות בקואופרטיבים חקלאיים, לרבות קואופרטיב תנובה, ובכך להביא לשיפור ההתנהלות העסקית של אותם גופים, ולשפר את התחרות בענפים בהם הם פועלים, וזאת ללא הגדלת תקציב המדינה ותוך ניצול המקורות הלא ממומשים העומדים לרשות המגזר החקלאי. כמו כן, המהלך צפוי אף לקדם את הפיכת תנובה לחברה, תוך שיפור רמת התחרות בענף החלב לרווחת הצרכנים. המגזר החקלאי מחזיק בנכסים רבים, ובהם מפעלים, ארגוני קניות, אגודות מים וקואופרטיבים שונים. מרבית הנכסים האמורים אינם ניתנים למימוש עקב מבנה ההתאגדות הקיים שלהם (היינו אגודות שיתופיות חקלאיות או שותפויות). המגזר החקלאי מתמודד עם היקפים אדירים של חובות המשורתים במסגרת ההסדרים הקיימים (שירות חוב של כ-5 מיליארד שקל במסגרת הסדר הקיבוצים ושירות חוב של כ-1.5 מיליארד שקל במסגרת חוק גל) והעדר מקורות לצורך תשלום חובות אלה. ב נוסף, מבנה ההתאגדות מקשה על גיוס כספים, על התקשרות עם משקיעים חיצוניים ופוגע בהתנהלות העסקית של אותם גופים במשק תחרותי. המצב הקיים אף אינו מאפשר לבעלי הנכסים לקבל דיבידנדים. מימוש הנכסים ושכלול האחזקות בקואופרטיבים החקלאיים עשויים להוות פתרון למספר בעיות מהותיות הקיימות כיום ולהביא לשיפור ההתנהלות של גופים מרכזיים במשק, אשר יחלו לפעול בשקיפות ועל בסיס שיקולים עסקיים וכתוצאה מכך, צפוי שיפור של רמת התחרות במשק. נוכח האמור לעיל, הוחלט על מתן הפטור כאמור לתקופה של 4 שנים שתחילתה ביום 1 בינואר 2006, וכן שיעור מס מופחת, מסיום התקופה כאמור, בשנים 2010 ו-2011, על מימוש אחזקות בתאגידים חקלאיים, אזורים וארציים של מושבים, חבריהם ותאגידיהם ושל קיבוצים, חבריהם ותאגידיהם. ההכנסות ממימוש האחזקות ייועדו למטרת שירות החובות.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מה יעשה בנק ישראל?
בנק ישראל ייטה להשאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה בשבוע הבא, בין היתר על רקע אי הודאות הגיאופוליטית והאטה בפעילות המקומית ברבעון השני. התמחור בשוק ההון משקף יציבות בטווח הקצר והפחתות מתונות יותר
בהמשך עם תחזיות סביב 4.0%-4.25% בעוד חצי שנה. התחזיות לשנה הקרובה מצביעות על חזרה הדרגתית לאמצע תחום היעד, אך תוך תלות במגמות בשוק השכירות ובשער החליפין.
במילים אחרות, עד שלא נראה צעדים בטוחים לסיום המלחמה בבנק ישראל יעדיפו לקחת את התוואי הזהיר מאשר להוריד את הריבית ולהסתכן באינפלציה מתפרצת.
