וואן תוכנה: שיעור הרווח מההכנסות ירד ל-6% ברבעון
חברת וואן תוכנה רשמה גידול חד של 27% בהכנסותיה ברבעון השני להיקף של 50.2 מיליון שקל, אך לא הצליחה לגלגל אותו לעבר השורה התחתונה. הרווח של החברה נותר יציב בהיקף של 3 מיליון שקל, מדובר בירידה בשיעור הרווח מסך ההכנסות ל-6% מהיקף של 8%.
הרווח הגולמי עלה לכ-14 מיליון שקל אלפי שקל, לעומת רווח גולמי של כ- 12.659 אלפי שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אלדד בר-אדון, מנכ"ל One1 תוכנה, אמר: "בתוצאות הרבעון השני ראויה במיוחד לציון העובדה שלראשונה חצינו את רף 50 מיליון שקל הכנסות ברבעון לעומת 39 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, וזאת בלי לכלול הכנסות מפעילות יבמ ואקספרט שיכללו לראשונה ברבעון השלישי".
One1 תוכנה מעסיקה היום 720 עובדים, ויחד עם 200 עובדי One1 מערכות צפויה הקבוצה להגיע לכ- 1,000 עובדים עד סוף השנה. "בהתייחס למחזור שלנו במחצית הראשונה של 2005, הרי יחד עם הכנסות One1 מערכות, פעילות יבמ ואקספרט. הקבוצה חוצה את מחזור ה-400 מיליון שקל בתקווה לחצי מיליארד שקל הכנסות שנתיות בשנת 2006", אמר בר אדון.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
