מדד מנהלי הרכש דוחף את האג"ח הקצרות לשיא של 4 שנים

חצו את רמת ה-4%. המדד זינק לרמה של 63.5 נקודות, ועקף באופן חד את התחזיות. ההערכות: הנתון מעיד על אפשרות להתפתחות לחץ אינפלציוני, זאת למרות נתוני האינפלציה לרבעון השני שפורסמו לפני פתיחת המסחר
רם דגן |

בלבול מסויים אחז היום במשקיעים של וול-סטריט במחצית הראשונה של יום המסחר, זאת בעיקר על רקע פרסום נתוני הצמיחה המאכזבים, ומנגד נתוני האינפלציה המרגעים. אולם פרסומם מדד מנהלי הרכש של שיקאגו הביא לפי שעה להכרעה, כאשר שוקי האג"ח בארה"ב מייחסים חשיבות רבה לנתון השורי, שהפחית את השפעתו של נתון האינפלציה המוקדם יותר.

מדד מנהלי הרכש, אשר נותן אינדיקציה לפעילות העיסקית באזור הצפון המזרחי של ארה"ב המריא במהלך חודש יולי האחרון לרמה של 63.5 נקודות, גבוה בהרבה מעל לתחזיות לרמה של 55.5 נקודות, ולרמה שנרשמה בחודש יוני - 53.6 נקודות.

ההערכות של המשקיעים היום הן, כי העליה החדה במדד מנהלי הרכש מעידה על לחצים אינפלציוניים שצפויים להתפתח בטווח הקצר, זאת נוכח רמות הביקושים הגוברות הנגזרות מהנתון.

עליה ברמת האינפלציה מביאה לשחיקת רווחי ההון שמניבים אפיקי ההשקעה הסולידים, מה שמוביל היום לצניחה במחירי האג"ח ועליה בתשואות. תשואת האג"ל הארכות ל-10 שנים קופצת היום מרמה של 4.19% ל-4.27%. תשואת האג"ח הבינוניות לפדיון בעוד כ-5 שנים עלה ל-4.1% ותשואת האגרות הקצרות לשנתיים נעה סביב רמת ה-4% לראשונה מזו תקופה של 4 שנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.