פלסאון: הבת בברזיל תקח חלק בפרויקט של 25 מ' ד'

פלסאון ברזיל, חברת בת בבעלות מלאה של פלסאון תעשיות ממעגן מיכאל, נבחרה להיות אחת משלוש החברות שזכו במכרז לאספקת מערכות ציוד לחוות לולים בברזיל. הפרויקט יימשך שנה וחצי החל מאוגוסט 05'
שרון שפורר |

פלסאון ברזיל, חברת בת הנמצאת בבעלות מלאה של פלסאון תעשיות, מקיבוץ מעגן מיכאל, נבחרה להיות אחת משלוש החברות שזכו במכרז לאספקת מערכות ציוד לחוות לולים בברזיל. היקפו של הפרויקט, לשיווק והתקנה של מערכות ציוד וטכנולוגיה מתקדמים לגידולי פטם והודים ב-700 לולים ברחבי מדינת ברזיל, מגיע לכ-25 מיליון דולר והוא יימשך במשך שנה וחצי החל מאוגוסט 2005.

לדברי מנהל חטיבת הלול בפלסאון, בני הירש, הזכיה בברזיל מהווה צעד נוסף במגמת הצמיחה והגידול של חטיבת הלול בשווקים הבינלאומיים בכלל ובברזיל בפרט. ברזיל נחשבת ליצרנית השנייה בעולם ויצואנית מוצרי העוף הגדולה בעולם. תוצרתה משווקת למדינות רבות בהן יפן, אירופה והמזרח התיכון.

תהליך זה מציין הירש, החל במהלך 2003 ונעוץ בהרחבת פעילותה היצרנית של חברת הבת בברזיל , ממערכות שתייה בלבד לפיתוח ויצור מערכות האבסה מתקדמות ולאחר מכן התקדמות לשיווק כל הציוד הנדרש לתפעול לולים ובהם אביזרים משלימים כמערכות מיזוג אויר, חימום ובקרה.

חטיבת מוצרי הלול בפלסאון פועלות משלושה מרכזים הנמצאים במעגן מיכאל, במפעל יצור המוחזק בבעלות מלאה של פלסאון בברזיל ובמפעל בבעלות משותפת בהודו. לאחרונה הורחבה הפעילות באירופה, והוקמה חברת בת חדשה בצרפת, שתעסוק בשיווק מוצרי ענף הלול. חברת הבת בצרפת, תתן מענה לביקושים מצד מגדלי ענף הלול בצרפת למוצרי החברה שמוכרים כמותג איכותי, כך אומר דר' אילן טסלר, שהינו מנכ"ל פלסאון. היקף המכירות בצרפת, על פי הערכה צפוי להגיע בשנת 2005 לכמיליון אירו.

עוד אומר הירש, כי בשנת 2004 הסתכמו מכירות חטיבת הלול ב-14 מיליון דולר, שהם 10% אחוז מסך המכירות הכולל של חברת האם, פלסאון תעשיות. חטיבת הלול בפלסאון רושמת מתחילת השנה גידול של כ-40% בפעילותה וצפוייה למכור בשנת 2005 בהיקף של 20 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.