מחיר הנפט זינק אמש במעל 2% על רקע ידיעות בתקשורת האמריקאית לרבות ב-CNN ש"ישראל צפויה לתקוף את איראן". על פי הדיווחים המודיעין האמריקני זיהה סימנים להכנות ישראליות, הכוללות העברת תחמושת ותרגילים אוויריים, לקראת תקיפה פוטנציאלית על אתרים גרעיניים באיראן.

הדיווח עורר תגובה מיידית בשווקי האנרגיה. עליית המחירים משקפת חששות מפני שיבושים פוטנציאליים באספקת הנפט במפרץ הפרסי, במיוחד אם איראן תגיב בתקיפת מתקני נפט של מדינות שכנות כמו סעודיה או תשבש את התנועה במצרי הורמוז, שבהם עוברים כ-20% מתצרוכת הנפט העולמית.

המתיחות ביננו לבין איראן אינה חדשה,  והיא הסלימה בשנה האחרונה על רקע התקפות טילים ישירות של איראן על ישראל, כולל מתקפה משמעותית באוקטובר 2024 שבה שוגרו כ-180 טילים בליסטיים. ישראל, בתגובה, ביצעה תקיפות על מטרות צבאיות באיראן, תוך הימנעות מפגיעה במתקני נפט או גרעין, בין היתר בשל לחץ אמריקני לשמור על יציבות בשווקי האנרגיה לקראת הבחירות לנשיאות. ישראל השמידה את רוב מערך ההגנה האיראני והראתה עליונות צבאית מרשימה. 

על פי דיווחים קודמים, ישראל התכוונה לתקוף באיראן לפני מספר חודשים, אך הנשיא טראמפ עצר את התקיפה. טראמפ והממשל האמריקאי מנהלים משא ומתן מול איראן על מנת להגיע להסדר בנוגע לגרעין האיראני. טראמפ העריך לפני כשבועיים שהסכם מאוד קרוב, אבל בימים האחרונים נשמעים קולות מאיראן שהם לא יוותרו על העשרת האורניום. החשש בישראל שההסכם מול ארה"ב יהיה כזה שלא יכלול הפסקה מוחלטת של תוכנית הגרעין האיראנית. אומנם בעבר טראמפ אמר במפורש שאיראן לא תהיה מדינה גרעינית, אבל ייתכן מאוד שבישראל חוששים שהוא לא יעמוד בכך.

• טראמפ מאותת על פשרה עם סין - הנפט והבורסות בעלייה; מה צפוי בוול סטריט?
• הסכם ישראל חמאס מוריד את מחירי הנפט; בורסות אסיה בעליות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טראמפ, נזכיר הוכיח מול החו'תים שמה שחשוב לו זה ארה"ב ובעדיפות שנייה האינטרסים של ישראל. הפסקת המלחמה מול החו'תים, הובילה לסוג של פתרון במעבר אוניות בתעלה שאינן ישראליות, אבל השאירה את הבעיה החות'ית לישראל. החות'ים עדיין משגרים עלינו טילים.

ההערכות הן שטראמפ הגיע להפסקת האש מול החות'ים אחרי שישראל תקפה בתימן בהמשך לנפילת טיל באזור נתב"ג בשל אמירתו של ביבי נתניהו כי הפעילות של ארה"ב מול החות'ים לא מספקת ולכן ישראל הגיבה. בסוף - הכל אישי.        

כך או אחרת, הדיווחים הנוכחיים על היערכות ישראל לתקיפה, מגיעים על רקע שיחות עקיפות בין ארה"ב לאיראן, שמתקיימות בין היתר בעומאן, במטרה להגיע להסכם גרעיני חדש. ממשל טראמפ, שחזר לשלטון בינואר, מנסה למנוע הסלמה צבאית שעלולה להוביל למלחמה אזורית. ישראל, מצידה, מדגישה כי החלטותיה יתבססו על האינטרסים הלאומיים שלה, ולא בהכרח על האינטרסים האמריקניים.

• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
• קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום

למרות הדיווחים הדרמטיים, יש להתייחס להערכות בזהירות רבה. קשה להאמין שישראל תבצע תקיפה משמעותית על מתקני הגרעין של איראן בשעה שהמגעים הדיפלומטיים בין ארה"ב לטהרן נמשכים. קשה להאמין שישראל תצא למתקפה בלי אישור והסכמה של הממשל האמריקאי. 

תקיפה כזו עלולה לערער את המאמצים להגיע להסכם, להוביל לתגובה איראנית חריפה ולגרור את האזור לסבב אלימות. יתרה מזו, תקיפת מתקני גרעין, כמו זה בפורדו שממוקם מתחת לאדמה, היא משימה מורכבת מבחינה צבאית שדורשת תיאום עם ארה"ב, במיוחד בכל הנוגע לאספקת חימוש מתקדם כמו פצצות חודרות בונקרים.

תקיפה על מתקני גרעין עלולה לשנות את מדיניות הגרעין המוצהרת של איראן, שכיום טוענת כי אין לה כוונה לפתח נשק גרעיני. זה כמובן שקר, אבל זה מה שהיא "מוכרת" לעולם. ייתכן שפגיעה במתקנים אלה עשויה לדחוף את טהרן להכריז על תוכנית גרעינית צבאית, מה שיצית מרוץ חימוש אזורי. אבל ברור שתקיפה טובה תוביל להרחקתה שנים מהיעד. ברור גם שהיא מתקדמת מאוד לקראת נשק גרעיני. מומחים אומרים שזה עניין של טווח קצר עד שיהיה לה יכולות גרעיניות. 

אפשרות נוטספת, אבל סבירותה נראית מאוד נמוכה היא שתהיה תקיפה על מתקני נפט, כפי שדווח בעבר כיעד אפשרי. מהלך כזה יגרום לזינוק משמעותי במחירי הנפט העולמיים ולפגיעה כלכלית באיראן, ש-90% מייצוא הנפט שלה מופנה לסין. אבל המטרה של ישראל היא בראש וראשונה פגיעה בהתקדמות יכולת הגרעין של איראן.