אחרי 11 שנים בענף הפרסום בתל אביב (ו-14 בכלל), אורן מאיר החליט שזה הזמן לחזור למקורות, להגשים את החלום הישן ולהפריח את השממה הצפונית - בחיפה. לאחר קריירה שכללה את גיתם BBDO, שלמור אבנון עמיחי ובאומן בר ריבנאי הוא חזר לכרמל ופתח את סוכנות הפרסום שלו Addict Israel שבה הוא משמש גם כמנהל הקריאייטיב הראשי. 

עד גיל 26, זה היה נראה כאילו העתיד שלו מכוון לתחום אחר בעליל - לעולם ההיי-טק, עם תואר במדעי המחשב ועבודה כמהנדס תוכנה ברפאל, אבל אז הגיע המהפך והאלטרנטיבה היצירתית שעד אז הייתה מאופסנת במגירה עברה למרכז הבמה. מאיר נהנה במיוחד מ-2 הישגים מקצועיים להם הוא מייחס חשיבות: הראשון הוא הזכייה הכפולה של שלמור בפסטיבל קאן "שביגרה" אותו לדבריו, והשני הוא ההופעה על שער מגזין הפרסום Creativity תחת משרד הפרסום החדש שבבעלותו, שיותר מהכל עזרה לו להבין שגם ממקום צנוע כמו חיפה אפשר להגיע להכרה בינלאומית.  

1. עבודה: "במהלך הקריירה עבדתי עם מרבית הלקוחות הגדולים במשק הן כקופי והן כמנהל, אך רק כשנטלתי לידיי מושכות של משרד פרסום הבנתי שנפלה בידי ההזדמנות לעצב ולהתוות לא רק את הקו האסטרטגי והקריאטיבי של המשרד אלא בפעם הראשונה גם את המשרד עצמו. פתאום הבנתי שהבריף החשוב ביותר שמונח על השולחן שלי כל בוקר מחדש הוא קודם כל הבריף של "איך ייראה המשרד שלי?". דוגמא אחת לכך היא שעות העבודה. עובד שנאלץ להישאר מעבר לשעות העבודה הרגילות יודע שיום למחרת יוכל לפצות על כך ולצאת מוקדם יותר למשפחה ולילדים. כשאני מגייס עובד המטרה שלי לא לגייס אותו למשרה זמנית בת שנה או שנתיים אלא למשרה זמנית עד הפנסיה".

"עוד הפתעה נעימה שקידמה את פניי בחיפה היא הרעב של רוב הלקוחות לפתרונות רעננים. אין ספק שהאפרוריות אליה הורגלו משחקת לטובתי. לקוחות מגיעים לפרזנטציות "מורעבים" למשהו חדש, משהו שיוציא אותם מהשיממון הפריפריאלי. השילוב של הקשר הבלתי אמצעי עם המפרסם והקשרים המצוינים ביני לבין מנהל הקריאייטיב, שזה אני, מאפשרים לי להוציא את רוב רובם של הרעיונות לפועל ולדלג ביתר קלות מעל המשוכות הכל כך אופייניות ומוכרות".

• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2. בית: "אני אבא לשני קופירייטרים בני 9 שמנהלים אותי, ועוד זאטוט בן שנה וחצי שמנהל את כולנו. לפני 20 שנה הכרתי את אשתי חופית, כיום היא מהנדסת מזון בשטראוס, כך יצא שבתקופה מסוימת עבדתי על פרסומות לשטראוס עבור מוצרים שהיא עמלה על פיתוחם. אגב אתם חייבים לטעום את המילקי גולד.

• דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
• תכנית הפרשנות של "האח הגדול" מתקרבת למספר הצופים של חדשות 12
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר...

3. ילדות: "הילדות שלי מלאה בחציית גבולות תמידית. דוגמא אחת היא מבחן בערבית שעשיתי עבור התאום הזהה שלי, אלון! למדנו בכיתות נפרדות אך חלקנו את אותו המורה, יהודה פרץ, מורה גדול ומאיים. כתלמיד מצטיין בערבית זה היה נראה לי אך טבעי להחליף אותו, במיוחד שאף אחד בכיתה לא יכול היה באמת להבדיל ביננו. בתחילת המבחן הכול התנהל בדיוק על פי התוכניות אלא שפתאום המורה ניגש אליי אחוז אמוק והתחיל לצרוח עליי בהיסטריה "איך אתה לא מתבייש"!!! באותו הרגע כל החיים שלי חלפו על פניי (בערבית ספרותית) עד לרגע שהוא המשיך "אתה לא מגיע לאף שיעור! דווקא למבחן החלטת להגיע?!!!" מאז כבר שום דבר לא מפחיד אותי יותר".

4. לא יודעים עליי ש... "יש לי תואר במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה. עד 2002 הייתה לי קריירה מבטיחה בתחום ההייטק כמהנדס תוכנה עבור רפאל ואת רוב יומי ביליתי בכתיבת קוד, את הכתיבה היצירתית, שירים, סיפורים ותסריטים, השארתי למגירה. בגיל 26 החלטתי לצאת מהמגירה לטובת האהבה האמיתית שלי בעבור פחות מרבע משכורת. האהבה הזו היא ה-די. אן. איי של Addict".

"אגב פיצוח קוד ופיצוח בריף מגיעים ברוב המקרים מאותו המקום, מכלול של חוקים ונתונים שמתנקזים יחד לפתרון לוגי מסוים. דוגמא טובה לכך היא אחד מהבריפים היותר מאתגרים שהונחו על שולחני כקופירייטר כשעבדתי על תקציב הפרסום של “קול ישראל” ואני מאוד גאה על התוצאה הסופית ולא בגלל שזכה בפרס כזה או אחר, אלא בשל העובדה שהיה מדובר בבריף מורכב, שכלל מספר רב של חוקים, הגבלות והגדרות שהתנקזו בסופו של התהליך לרעיון סיפורי מזוקק ומשעשע".

5. הישג: "אין ספק שהזכייה הכפולה בפסטיבל קאן עם החברים בשלמור אבנון עמיחי, זכייה שחתמה שורה של זכיות בפסטיבלים ברחבי העולם היא הישג מקצועי מאוד גדול עבורי. דווקא הזכייה הזו באופן פרדוקסלי ביגרה אותי והעניקה לי שקט תעשייתי היום להתעסק בעוד הרבה דברים חשובים לא פחות".

6. רגע מכונן: "ההופעה בשער של  קריאטיביטי עם אדיקט עבור "הטעם השישי". אמנם רגע קטן לעומת הזכייה בפסטיבל קאן ובשאר הפסטיבלים בעולם, אבל רגע שאישר לי שכל הישג שהשגתי במשרדים הגדולים בתל אביב אני יכול להשיג גם כאן בחיפה עם Addict. עד אז זה לא היה מובן מאליו מבחינתי". .

7. רגע מביך: "החיים שלי שזורים ברגעים מביכים, אחד כזה הקשור לפרסום הוא ראיון העבודה אצל גיא בר בסביבות 9-10 בלילה, עוד כשגיתם ישבו בבורסה. פתאום באמצע הריאיון הייתה הפסקת חשמל. מפה לשם מצאתי את עצמי יושב לבד עם גיא בר בחדר חשוך לאור נרות, כשרק נר דולק אחד מפריד ביננו. כך בעצם החל סיפור האהבה שלי עם גיתם".

8. מודל לחיקוי: "סבתא מאשה. נשבעתי להנציח אותה ואת דרכה בכל מקום אפשרי גם אם זה ממש לא קשור לטור על שיווק ופרסום. למרות שאת כל משפחתה אבדה בשואה, תמיד הישירה מבט וסחפה את כולנו באופטימיות ובהסתכלות קדימה. ואולי בכל זאת קריצה קטנה לקופי, זה המשפט המנצח שלה והוא חרוט על קברה: ילדיי, נכדיי וניניי הם הניצחון שלי".

9. חלום: "מאז ומתמיד חלמתי לחזור לחיפה, להפריח את השממה ולהפוך את חיפה לרלוונטית גם בתחום הפרסום. אדיקט הפכה להיות מעין "עיר מקלט" לחיפאים גולים שמתאווים ליהנות ממשרד פרסום רענן, מעודכן ובועט מבלי לנסוע כל יום שעתיים הלוך ושעתיים חזור. את העובדים האחרונים השבתי לחיפה בקמפיין ייעודי ברציפי הרכבת, קמפיין שאני גאה בו מאוד בעיקר בשל העובדה שהצלחתי לעורר תהודה ופניות רבות של מתעניינים מהתעשייה, שעד לאותו הקמפיין לא עלה בדעתם לחזור לחיפה".

10. מתחרים: "בכל המשרדים שעבדתי בהם יש אנשי קריאייטיב ומנהלים כל כך מוכשרים אם זה בבאומן (קמפיין ברנפלקס) או אם זה בגיתם (קמפיין משיח) ובכל זאת כדי שלא יגידו עליי שאני "נפוטיסט מושחת" אני אציין דווקא משרד שמנהל אותו איש קריאטיב שמעולם לא עבדתי איתו - מנץ'. אני מאוד אוהב את הקו הפרסומי שמוביל יניב מלינרסקי, קו שיודע לאזן בדיוק במינון הנכון בין קריאטיביות לאפקטיביות וכשזה מגיע יחד ולא על אחד על חשבון השני זה נפלא". 

טיפ לסיום: "אם אתם לא מכורים למקצוע הזה, אל תהיו בו".

מה אנדר רייטד... "חיפה".

מה אובר רייטד... "תל אביב".