האם יש ניגוד בין עבודתו של יורם שכטר לתפקידו בערוץ 10?

אני מבקש הפעם להתחיל מן השורה התחתונה, לפיה פרשנות תכליתית של חוק הרשות השנייה צריכה לאפשר ליורם שכטר, יו"ר חברת 'חדשות 10', להישאר בתפקידו כל עוד לא ישונו הכללים בדבר כהונה מקבילה בדירקטוריונים של גופי תקשורת ותאגידים עסקיים אחרים. בכל מקרה פסילתו של דירקטור על רקע עסקה שאין בה לכאורה ניגוד עניינים עם תפקידו בחברת החדשות - מהווה פעולה מיותרת ומחמירה מדי. כעת אפשר להסביר ולהרחיב.

כפי שלמדנו מפרסומים בתקשורת, קיים חשש שיו"ר דירקטוריון 'חדשות 10', המהווה אחד מהדירקטורים הציבוריים בחברה בהתאם להוראות חוק הרשות השנייה, ייאלץ לסיים את תפקידו. זאת בשל מסע פרסום טלוויזיוני בו עתידה לפתוח חברה אחרת בה הוא מכהן כנושא משרה ובשל חוות דעת שניתנה בעניין זה על ידי היועצת המשפטית של הרשות השנייה.

מתוך מה שניתן ללמוד מן הפרסום בעניין זה ומבלי לקרוא את המכתב שנשלח לשכטר בעקבות פנייתו לקבלת עמדת הרשות השנייה בנושא, עולה כי פרשנות סעיפי החוק הרלוונטיים באופן דווקני, מעוררת לא מעט בעיות מעשיות וקונספטואליות גם יחד. למעשה, ככל שניתן לנתח את המצב המשפטי מבלי לקרוא את הנימוקים הנכללים במכתבה של עו"ד הילה שמיר, היועצת המשפטית של הרשות השנייה, ובהסתמך על הדיווח העיתונאי, הרי שהקושי עליו מצביעה שמיר נטוע בהוראות סעיף 67 לחוק הרשות השנייה. סעיף זה הוא הקובע את תנאי הכשירות לכהונה בדירקטוריון של חברת חדשות.

יש לדייק ולומר: רשימה זו נכתבת תוך הנחה ששכטר עומד בסייג הקבוע בסעיף (ב) ושמתקיימים בו לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית, שהרי אם לא כן חזקה על הממנים שמראש לא היה מתמנה לתפקידו כדירקטור בחברת החדשות והניתוח המשפטי היה מסתבך לאין שיעור.

סעיף 67(ג), מעמיד למעשה 4 תנאים חלופיים לפסילת אדם מכהונת דירקטור מטעם הרשות השניה (היו"ר הוא תמיד דירקטור מטעם הרשות). תנאים אלו הם: (1) מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים בסעיף 9(א) לחוק הרשות השניה; (2) מי שהוא חבר המועצה; (3) מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, "מורשה לשידורים" - לרבות בעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת. (4) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות. במקרה שלפנינו רלוונטיים בעיקר תנאים (1) ו-(4).

התנאי הראשון מפנה אותנו, כמו שקורה לא מעט פעמים בפריטי חקיקה ארוכים ומסורבלים, לסעיף אחר בחוק. סעיף 9(א) קובע את כללי הפסלות לכהונה במועצת הרשות השנייה (המפקחת על כלל הזכיינים וחברות החדשות ולא רק על חלק מהם). בסעיף זה ישנם 6 תנאים חלופיים הפוסלים אדם מכהונה במועצה והם: (1) היותו חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה; (2) מי שהוא עובד מדינה; (3) מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים; (4) מי שאינו אזרח ישראלי; (5) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון; (6) מי שהוא פושט רגל; (7) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.

גם כאן רלוונטי בעיקר התנאי האחרון בהקשר שלנו. שכטר, שחברה בה הוא מכהן כנושא משרה וככל הנראה אף מחזיק בבעלות בה, מבקשת להתקשר בעסקה עם מורשה לשידורים לשם רכישת פרסומת. ככל שרוצים לפרש את הסעיף בהרחבה, יכולנו להגיע גם לתוצאה לפיה אם קרוב משפחה של שכטר היה שולח SMS לתוכנית של אחד מהמורשים לשידור ולא משנה באיזה ערוץ - הדבר - המהווה עסקה לכל דבר ועניין, היה פוסל אותו מכהונה.

כאן למעשה מגיע תורה של הפרשנות התכליתית. לשכטר נגיעה פיקוחית למעשה רק למורשה שידורים אחד - זכיינית ערוץ 10 ובעלת המניות העיקרית בחברת חדשות 10. אין לו כל נגיעה או השפעה על מורשי שידור הפועלים במסגרת ערוץ 2 - לפחות לא בכובעו כנושא משרה במפרסם פוטנציאלי. צריך אף לזכור כי סעיף 9(א) עוסק בכשירותם של חברי מועצה המפקחים על כלל הגופים המשדרים ולא בדירקטורים בחברת חדשות מסויימת אחת. על כן - פרסום של גוף הקשור לשכטר בערוץ 2 או בערוצים אחרים בהם מותרת פרסומת או חסות, אינו מביא למעשה לחשש בדבר השפעה על תפקודו במסגרת דירקטוריון חדשות 10. ככל שהחשש נובע שעסקה עם זכייניות ערוץ 2 המחזיקות במניות חברת החדשות תשפיע על תפקודו של שכטר כיו"ר 'חדשות 10' ותוביל אותו לפגוע בטובת החברה בשל כך למשל במישור התחרותי, נופל חשש זה תחת איסור ניגוד העניינים הכללי - אך אם נודה על האמת, גם אפשרות זו אינה סבירה במיוחד בהתחשב במנגנוני ההגנה הקבועים בחוק הרשות השנייה, והיא רחוקה ופתלתלה למדי. צריך לזכור גם שלחברות החדשות אין נגיעה למנגנון מכירת הפרסומת המופעל בידי הזכיינים עצמם, ובהקשר זה לא בטוח ששכטר יכול לקבל הטבה כלשהי מעצם תפקידו אשר תהווה יתרון על מפרסמים אחרים.

כדי להמחיש עניין זה באופן נוסף, נציץ לרגע אל חברת החדשות האחרת והעומדת בראשה. יו"ר חברת החדשות הישראלית, המוכרת לנו יותר בשם 'חדשות 2', היא עו"ד תמר רווה. רווה, שמינויה נפסל בעבר לתפקיד חברת מועצה בשל ניגוד עניינים שנטען בקשר להיות בעלה, עו"ד יהודה רווה, אחד היועצים המשפטיים באותה עת לרשות, יכולה בהחלט על פי הפרשנות המחמירה המיוחסת לשכטר, להחשב כמי שגם בעניינה קיימת בעיה דומה.

משרד רווה, שעו"ד יהודה רווה הוא השותף המייסד שלו, הוא אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים והעסוקים בישראל בתחום המסחרי וסביר להניח שלקוחות רבים שלו קשורים בצורה זו או אחרת לפרסום בערוצי הטלוויזיה ויתכן שאף לעסקאות מגוונות אחרות עם הזכיינים בערוץ 2. על רקע זה וככל שנקרא את סעיפי החוק המשולבים באופן מחמיר וצדקני - הרי שגם לעו"ד תמר רווה קיים קושי תיאורטי לכהן בתפקידה וכמוה גם לרבים אחרים מן הקהילה העסקית.

כדי להסיר כל ספק - אבהיר כי עמדתי היא שלטעמי אין סיבה להפסקת כהונתה של רווה בנסיבות אלו ובמצב החוקי הנורמטיבי הקיים, כפי שאין סיבה להפסקת כהונתו של שכטר, ככל שהחברה בבעלותו לא תבצע עסקאות עם זכיינית ערוץ 10, המחזיקה גם בחברת החדשות.

אני גם ער לדברים שכתבתי בעבר, לפיהם יש צורך ביצירת הפרדה ניהולית בין גופים מסקרים לגופים מסוקרים. אכן - לטעמי מצב בריא יותר, כפי שסברו גם המלצות ועדת הריכוזיות, באשר לכהונה מקבילה בדירקטוריון של לווים ומלווים, כי דירקטורים בגוף מסוקר, אינם צריכים לשבת בדירקטוריון של גוף מסקר. הדבר מכתיב למעשה יצירת תחום ניהול נפרד וייעודי לתאגידי מדיה.

על אף הקושי שעמדה עליו גם ועדת הריכוזיות במציאת מועמדים מתאימים במספר מספק, הרי שהאלטרנטיבה נראית לוועדת הריכוזיות ולי טובה פחות. במציאות משפטית כזו - ספק אם אנשים כמו שכטר ונווה, יוכלו לכהן בדירקטוריונים של חברת חדשות ומצד שני תתקיים חומה סינית אמיתית בכל הנוגע לאינטרסים מסחריים ולאינטרס הציבורי שבשידור חדשות אמינות.

עו"ד אלעד מן הוא ממייסדי משרד 'מן-ברק עורכי דין ונוטריון' העוסק במשפט מסחרי-בינ"ל ומשמש גם כיועץ המשפטי של 'הצלחה' - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת