דיווח של דלק: מנהלת מו"מ לרכישת 19.9% מאחזקתה של נובל ב'בלוק 12'

יוסי פינק | (11)
נושאים בכתבה דלק

דלק קבוצה מדווחת הערב לבורסה כי החלה במשא ומתן ראשוני עם נובל אנרג'י במטרה לרכוש מהחברה האמריקנית 19.9% ממאגר אפרודיטה ('בלוק 12') שבקפריסין. מדובר במאגר בו מחזיקה נובל בשיעור של 70% וקבוצת דלק מחזיקה ביתרת המניות בחלוקה שווה דרך אבנר ודלק קידוחים. אם המו"מ יבשיל לעסקה, תחזיק דלק ב-49.9% מהמאגר. בדיווח הראשוני נכתב כי דלק מנהלת מו"מ לרכישת 19.9% מתוך חלקה של נובל במאגר (כלומר 14% מהמאגר כולו), זאת בשל טעות ניסוח בדיווח של החברה לבורסה.

התמורה שנדונה בגין 19.9% מהזכויות המוחזקות על ידי נובל הינה כ-155 מיליון דולר, מה שמשקף למאגר שווי של 780 מיליון דולר.

בדיווח של דלק נכתב כי "מדובר במשא ומתן בשלב ראשוני, לא מחייב ולא אקסקלוסיבי ואין כלל ודאות כי המשא ומתן כאמור יבשיל לכדי הסכם מחייב כלשהו בין הצדדים ובאילו תנאים ייקבע ההסכם המחייב, ככל שייחתם. אין כל ודאות כי התנאים האמורים בדו"ח זה הם התנאים שיקבעו, ככל שיקבעו, וכן לא ניתן לדעת מה יהיו לוחות הזמנים במשא ומתן." עוד נכתב כי "העסקה, ככל שתתקדם, כפופה לאישורים שונים, וביניהם אישור האורגנים המוסמכים בחברה ובנובל קפריסין, אישורה של רפובליקת קפריסין, ואישורים נוספים ככל שידרשו"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אין שום סיבה מדוע קפריסין תאפשר לדלק להגדיל. לא הגיוני (ל"ת)
    פול 01/06/2015 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ההשקעה הטובה ביותר למדינה ולמשקיעים בעשור בקרוב -גז! (ל"ת)
    מיכה 01/06/2015 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ההשקעות בורחות לחול 01/06/2015 08:51
    הגב לתגובה זו
    הונאת חוק שישנסקי והרגולציה מברחים השקעות בחיפושים של נפט וגז . המדינה מפסידה מכל הכיוונים .גם הפסד הכנסות .גם בריחת משקעים ואיבוד תגליות שאולי קיימות . גם נזק בקשר עם מצרים וירדן . נזקים במאות מיליארדים בגלל העיכוב .וייסדר לא ברחה סתם !!!
  • 8.
    לדעתי הפרטית בלבד ערך אבנר ודלקח צ"ל כפול מהיום! (ל"ת)
    ארז 01/06/2015 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טלטל 01/06/2015 08:44
    הגב לתגובה זו
    יושנת וליויתן ישאר הרבה זמן בים והמדינה תפסיד ים של תגמולים ומיסים בעזרת יחימוביץ ושות.
  • 6.
    תשובה מתארגן על מכירת תמר והשקעה בקפריסין. שם שקט יותר (ל"ת)
    מי צריך הצקות של שלי 01/06/2015 08:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מחשבון 01/06/2015 07:39
    הגב לתגובה זו
    תמחור המאגר, שמתאים גם לערך רציו בלוייתן, מלמד שיש שיטתיות - מה שלמעשה מעלה את הערך של אבנר ודלק קידוחים.
  • 4.
    יש להתחיל בפיתוח ליוויתן עכשיו (ל"ת)
    מבין 100 01/06/2015 01:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בני סופר 31/05/2015 22:55
    הגב לתגובה זו
    מה שהיה ידוע וברור לגבי קשריו ההדוקים, אך סמויים, של משה כחלון עם הטייקונים, מתברר כעת יותר ויותר.האג׳נדה של משה כחלון היא לדאוג לאינטרסים של הטייקונים: קובי מיימון, יצחק תשובה ושות׳.. כל הסיפור של הקמת ״מפלגת כחלון״ זאת היא הרי קנונייה של הטייקונים שרצו להשיג לעצמם מפלגת ״לשון מאזניים״ ובעזרתה לסחוט את ממשלת ישראל.זהו בדיוק מה שקרה, לביבי הרי אין אפשרות להקים קואליצייה בלי כחלון, ולכן הוא נכנע כעת לכל הדרישות של הטייקונים; אבל זאת רק ההתחלה, כי לטייקונים יש תיאבון גדול....לכן אל תתפלאו אם כחלון יאפשר לטייקונים גישה נוחה לכספי הפנסיה שלכם, על מנת לסכן אותם בהרפתקאות נדל״ן הזויות, אל תתפלאו אם משה כחלון יפשיר עבור הטייקונים את קרקעות המדינה ויתן להם הרבה זכויות, אל תתפלאו על כך שהוא מאפשר להם לעמוד בראש מונופולים על חשבון אוצרות הטבע של המדינה.אם לא תתעוררו בזמן, תשארו בלי מכנסיים.. כי משה כחלון הוא ״שכיר חרב״, סוחר שווקים ערמומי שדואג לאינטרסים של נותני החסות שלו (דרך אגב, כמעט כולם מהאחווה הטריפוליטנית). לכן חייבים להשמיע קול, לנער היטב את משה כחלון, לערב את מבקר המדינה ומשטרת ישראל בחקירת כל השחיתות הזו המת
  • 2.
    קומבינה של תשובה 31/05/2015 21:42
    הגב לתגובה זו
    עדיף שנובל תשאר עם 70% ואם כלכלי המאגר תפתח אותן !!
  • 1.
    יש לכם את הכותרות ביותר תת רמה? (ל"ת)
    המהלך 31/05/2015 21:38
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.