רדהיל סוגרת שנה: מפספסת את צפי ההכנסות, ומנפצת בשורה התחתונה
רדהיל ביופארמה (סימול:RDHL, רדהיל), חברת פרמצבטיקה המתמקדת במחלות הקשורות לדרכי העיכול, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2020. הכנסות הרבעון הרביעי לשנת 2020 הסתכמו ב-21.5 מיליון דולר, עלייה של חצי מיליון דולר לעומת הרבעון השלישי, אך מתחת לצפי אנליסטים של 26 מיליון דולר. ההכנסות השנתיות הסתכמו ב-64 מיליון דולר, צמיחה של כ-10% לעומת 58 מיליון דולר, אך מתחת לצפי הכנסות בסך 68 מיליון דולר.
Talicia המשיכה להציג גידול חודשי עיקבי במספר המרשמים, על אף תנאי השוק שנוצרו בשל מגיפת הקורונה, עם גידול של 52% במרשמים חדשים ברבעון הרביעי בהשוואה לרבעון הקודם. Movantik, התרופה המסחרית העיקרית של רדהיל שנרכשה השנה מאסטרה זניקה, הציגה הכנסות של 59.4 מיליון דולר.
בשורה התחתונה, בשנת 2020 החברה הפסידה 76 מיליון דולר, לעומת הפסד של 42.3 מיליון דולר בשנת 2019. החברה הציגה רווחיות גולמית של כ-27.5 מיליון דולר. ההפסד הרבעוני המתואם למניה הסתכם ב-7 סנט וניפץ את צפי האנליסטים להפסד של 24 סנט למניה. רדהיל מדווחת על מאזן חזק, עם קופת מזומנים בסך של כ-100 מיליון דולר, נכון למרץ 2021. החברה מצפה להגיע לאיזון תפעולי פיננסי בפעילות המסחרית שלה עד לסוף שנת 2021.
החברה נמצאת בתהליך פיתוח תרופות למחלת הקורונה.Opaganib, נמצאת בניסוי שלב 2/3 גלובלי בחולים מאושפזים והשלימה גיוס של שני שליש מהחולים- צפויה לדווח תוצאות ראשוניות ברבעון השני של 2021, לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות חיוביות מניסוי שלב 2 בארה"ב. RHB-107, ניסוי שלב 2/3 מתנהל כעת בארה"ב בחולים סימפטומטים שאינם זקוקים לאשפוז. בנוסף החברה נמצאת ניסוי שלב 3 לתרופת RHB-204, טיפול קו-ראשון אוראלי בזיהומים ריאתיים מסוג NTM.
דרור בן-אשר, מנכ"ל רדהיל, אמר: "הצוות של רדהיל יכול להסתכל על שנת 2020 עם תחושת הישג אדירה. על אף התנאים המאתגרים שנוצרו כתוצאה ממגיפת הקורונה, השלמנו תהליך התרחבות משמעותי של הפעילות המסחרית שלנו אשר הוביל לצמיחה משמעותית של Movantik ו- Talicia לקראת סוף השנה." מר בן-אשר הוסיף: "במקביל, קידמנו במהירות שתי תרופות חדשניות אוראליות לטיפול במחלת הקורונה לשלב 3 של הפיתוח, מתוך כוונה לספק מענה לחולים מאושפזים ולאלו שאינם זקוקים לאשפוז, ודיווחנו על תוצאות קליניות ופרה-קליניות חיוביות. כל זאת מציב את רדהיל בחזית העולמית של פיתוח תרופות למחלת הקורונה. עם מומנטום חזק הן בפעילות המסחרית והן בפעילות הפיתוח, אנו מצפים ששנת 2021 תהיה פורצת דרך עבור החברה."
מיכה בן חורין, סמנכ"ל הכספים של רדהיל, הוסיף: "רדהיל מוציאה לפועל אסטרטגיה ממוקדת אשר נועדה לאפשר צמיחה מהירה והרחבת שולי הרווח. אנו שומרים בעקביות על מאזן חזק ומצפים להשיג איזון תפעולי פיננסי בפעילות המסחרית עד לסוף השנה הנוכחית."
מניית רדהיל עברה שנה תנודתית בניו יורק. בחודש מרץ 2020 המניה נסחרה במחיר של כ-3.5 דולר, ועד חודש אוקטובר הספיקה לגעת במחירי ה-11 דולר. מיד לאחר מכן רדהיל צנחה ל-7.5 דולר וטיפסה בחזרה אל שיא של 11 דולר- היום המניה נופלת בכ-6% אל מחיר של כ-7.5 דולר המשקף שווי של כ-347 מיליון דולר. למרות סל מוצרים נפלא, המניה לא הפסיקה להרגיז את וול סטריט כאשר ביצעה מספר הנפקות מתחת למחיר המניה ודיללה את המשקיעים.
- 2.ליאור 19/03/2021 15:46הגב לתגובה זוהייתה ציפייה לחברה עם ביצועים טובים יותר
- 1.יוסי 19/03/2021 08:21הגב לתגובה זוהנתונים הפיננסיים + התרופה לקורונה שאם תגיע, תהיה אחרי הקורונה , צריכים בדיקה של הפעילות מחדש. דיברה על להיות בשוק עם תרופה יחד עם החיסונים ברבעון הראשון השנה, וזה נתן לה חצי שנה של אפשרויות מכירה עצומות.כמו שפייזר לקחה את הגל העולמי הראשון נראה שהחברה תפספס את גל הקורונה הגדול. קצב שריפת המזומנים אדיר ,ספק אם שינוי קל בתוכניות שלהם יאפשר את הישרדות החברה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
