בית עלמין

בית עלמין הוא שטח קבורה מוסדר, ובישראל הוא גם סוגיה כלכלית, תכנונית וציבורית. הקבורה עצמה ממומנת בידי המדינה באמצעות הביטוח הלאומי, שמעביר דמי קבורה לחברות הקדישא ולגופי הקבורה, כך שקבורה בחלקה רגילה ניתנת ללא תשלום לתושבי ישראל. לעומת זאת, רכישת חלקה בחיים, חלקה זוגית או מקום מבוקש, וקבורה בבתי עלמין מסוימים כרוכות בתשלום שמגיע לעתים לעשרות אלפי שקלים. עלות הקבורה מושפעת גם משווי הקרקע, ולכן חלקה בבית עלמין מבוקש במרכז יקרה בהרבה מחלקה בפריפריה.

המחסור בקרקע באזור המרכז הוביל לפתרונות של קבורה רוויה, כמו קבורה רב קומתית ומבני קבורה בקירות, ולתוכנית להרחבת בית העלמין ירקון לאחד ממתחמי הקבורה הגדולים בארץ. לצד זאת פועלים בתי עלמין אזרחיים למי שמבקש קבורה שאינה דתית.

חברות הקדישא מנהלות את רוב בתי העלמין, ומחלוקות על דמי קבורה, על חומרי הגלם של מערכות קבורה ועל זכויות גישה לחלקות, כמו בהר הזיתים ובבית הקברות העתיק בחברון, מגיעות לבתי המשפט. גם המדינה עצמה מעורבת, משום שהקצאת קרקע לקבורה מתחרה על אותם שטחים עם דיור ותעסוקה.