הבורסה: ירידות חדות מכל עבר - כיל יורדת ב-3.6%
גם בצהרי היום נמשכות ירידות השערים החדות בהן פתחו המניות את המסחר הבוקר. המדדים המובילים נחלשים מאז הפתיחה תוך מחזורים ערים שחצו את רף חצי מיליארדי השקלים בצהרי היום. נראה כי החששות מההתנתקות, ההתחממות הבטחונית, התחזקות הדולר, והחלטות הריבית הצפויות השבוע, מעלות את רף האי וודאות וגוררות את פעילי השוק לעצבנות במסחר.
מיטב מעריכים מחר כי הנגיד פישר לא ישנה מחר את גובה הריבית. נתוני מאקרו מגלים כי עלתה רמת הסיכון של החברות במשק (דן אנד ברדסטריט) מאז תחילת יוני, וכי חלה הרעה במוסר התשלומים (BDI) לאחרונה.
גם המנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ' לא אופטימי. הוא סבור כי "שוק המניות אכן יצא לתיקון וממה שאני רואה, זה לא נגמר פה. אפשר לצפות בקלות להחלקה נוספת מטה בשיעור שבין 5% - 10%".
מדד ת"א 25 נופל בכ-2.05% לרמת 636.29 נקודות, מדד ת"א 100 יורד ב-2.38% לרמת 647.54 נקודות, ומדד התל טק 15 נחתך בכ-2.44% לרמת 398.22 נקודות.
ירידות חדות במניות הכבדות
מניית טבע יורדת כעת ב-1.4% המחזור מסתכם בכ-43 מיליון שקל בצהרי היום. בסוף השבוע פורסם כי בכוונת החברה לרכוש את יצרנית התרופות הגינריות הגרמנית סטדה ארזימיטל צמורת סכום של כ-2.4 מיליארד אירו.
המניות הכבדות בולטות בין היורדות היום: מניות בנק דיסקונט נחלשות ב-3.84%, מניות כיל מאבדות 3.6%, מניות פועלים יורדות ב-3.06%, מניות אי.די.בי פיתוח ירדו ב-2.8%, ומניות מכתשים אגן יורדות ב-2.46%.
מניית שטראוס עלית מאבדות כ-2.15%. הבוקר עדכנו ביחידת המחקר של בנק הפועלים את המלצתם למניית החברה. בבנק צופים גידול דו ספרתי בהכנסות ושיפור בכל סעיפי הרווחיות ברבעון השני של 2005 לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ביחידת המחקר מותירים את המלצתם למניית החברה על תשואת שוק, אך מורידים את מחיר היעד למניה ל-43 שקל לעומת מחליר יעד קודם של 46 שקל ומחיר שוק של 37 שקל.
ב"הארץ" מדווח הבוקר כי צים והחברה לישראל מתכננות לגייס בין 600 ל-800 מיליון שקל באג"ח, זאת למרות הירידות והמימושים שאירעו לאחרונה. התכנון הוא להנפקת אג"ח סטרייט במח"מ שבין 6 ל-7 שנים. מניות החברה לישראל נופלות ב-2.7% במחזור של כ-10 מיליון שקל.
בין היחידות שלא יורדות במדד המעו"ף נמצאת מניית אלווריון העולה ב-4.33%, בזכות עליות בוול סטריט. האנליסט יואב בורגן מפועלים סהר התחיל לסקר היום את המנייה והוא מעניק לה המלצת "קנייה" עם פתיחת הסקירה. בורגן מאמין בעתיד וביכולות השוק של החברה אך מציין כי זאת השקעה תוך סיכון גבוה.
עוד בולטות בין היורדות: מניות הבנקים המאבדות גובה. מניות הבינלאומי נחתכות ב-2.4%, מניות לאומי יורדות ב-0.88%, ומניות מזרחי מאבדות 1.2%.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
