זינוק של 70% ברווחי כלל ביטוח ברבעון הראשון
כלל ביטוח היא הסנונית הראשונה מבין חברות הביטוח הגדולות שמפרסמת (ד') את תוצאות הרבעון הראשון של 2005 - ואם לשפוט לפיה, הרי שמדובר בימים יפים לענף. הרווח הנקי שלה בתקופת הדוח הסתכם בכ-201 מליון שקל בהשוואה לרווח נקי של כ-117.8 מליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, גידול של כ-70.6%. הרווח מעסקי ביטוח (כללי וחיים) הסתכם בתקופת הדוח בכ-210.1 מיליון שקל, לעומת 168.9 מיליון שקל בתקופה מקבילה. גידול של כ-24.4%.
אביגדור קפלן, מנכ"ל כלל ביטוח מסר עם פרסום הדוחות, כי "הרווח שמציגה קבוצת כלל ביטוח פנסיה ופיננסים, מהווה הוכחה להצלחת יישום האסטרטגיה הרב שנתית שהציבה הקבוצה". לדבריו, "הפעילות בכל שלושת הזרועות בהן פועלת החברה, הביטוח, הפנסיה והפיננסים נותנת אותותיה בתוצאות העיסקיות. הסינרגיה הקיימת בין התחומים מאפשרת ללקוחות הקבוצה ולסוכניה מגוון רחב של פתרונות ומוצרים. הרפורמה שיושמה בענף הפנסיה והרפורמה המתוכננת בשוק ההון, מאפשרות לקבוצה להרחיב את פעילותה הן בשוק החיסכון ארוך הטווח והן בשוק הפיננסים".
ובחזרה לדוחות עצמם: הרווח מכלל פיננסים, ניהול קרנות פנסיה, קופות גמל, מסוכנויות ביטוח ומחברות אחרות שאינן חברות ביטוח, הסתכם בתקופת הדוח בכ-33.3 מליון שקל, לעומת כ-21.5 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, גידול של כ-54.5%. כלל פיננסים, הגוף הפיננסי החוץ בנקאי הגדול בישראל תרם לה ברבעון 12.9 מליון שקל לרווח הנקי, לעומת כ-6.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
נזכיר, כי בתקופת הדוח רשמה החברה רווח של כ-44.3 מיליון שקל ממכירת חלקה בפעילות חברת שגריר. בחודש אפריל חילקה החברה דיבידנד בסך של 250 מיליון שקל.
הרווח מעסקי ביטוח חיים הסתכם בתקופת הדוח בכ-116.1 מיליון שקל בהשוואה לכ-121.4 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. הפרמיות בתקופת הדוח הסתכמו בכ-865.8 מיליון שקל, גידול של כ-4.7%. הרווח מעסקי ביטוח כללי בקבוצה הסתכם בתקופת הדוח בכ-94 מיליון שקל, מדובר בזינוק רבעוני של 98%.
בכלל ביטוח הסבירו, כי התוצאות בתחום ביטוחי החיים הושפעו בין היתר, מעליה בהכנסות מהשקעות שהביאה לעליה בדמי הניהול של הפוליסות המשתתפות ברווחים, מירידה מסויימת בהוצאות הנהלה וכלליות, מעליה במקרי מוות ונכות ומגידול בעמלות.
ההכנסות שלה מדמי ביטוח הסתכמו בכ-1.416 מיליארד שקל, לעומת כ-1.278 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-10.8%. ראשי הקבוצה מסרו היום, כי הפרמיות של סינדיקט הביטוח ברודגייט, הפועל במסגרת תאגיד הלוידס בלונדון, הסתכמו בכ-303.3 מיליון שקל, לעומת כ-145.8 מחליון שקל בתקופה מקבילה, זינוק של כ-108%. ברודגייט תרמה כ-11.7 מיליון שקל לרווח מעסקי ביטוח כללי בתקופת הדוח.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
