הכנסות תדיר גן צמחו ב-7% ברבעון ל-31.8 מיליון ש'
חברת תדיר-גן, הנמצאת שליטת קרן פימי ואינספייר חושפת היום (ד') בדו"חותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2004 הכנסות של 31.8 מיליון שקל, גידול של כ-7% מול המקביל. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון ב-7.6 מיליון שקל, קיטון של כ-3%. הקיטון נבע בעיקר מהוצאות בגין אחזקת ושיפור הציוד היצרני לשם הכשרתו לייצור בפרוייקטים חדשים עם הרחבת המפעל.
הרווח התפעולי שלה הסתכם בכ-3.6 מיליון שקל ברבעון, ירידה של כ-26%. הרווח הנקי הסתכם בכ-2.6 מיליון שקל, לעומת 3.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ- 32%. הירידה ברווח התפעולי והנקי נבעו בעיקר מהכנסה חד-פעמית שנרשמה ברבעון הרביעי של שנת 2003 בגין ביטול הפרשה לחוב אבוד שנעשתה בעבר.
החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-10 מיליון שקל ברוטו (50 אג' למניה), שישולם באפריל 2005. לחברה מדיניות דיבידנד לפיה החל מאוגוסט 2005 תחלק כמחצית מהרווח הנקי שלה כדיבידנד, בכפוף לתנאים מפורטים.
חברת תדיר-גן מייצרת חלפי אלומיניום ליצרני הרכב המובילים בעולם. בין לקוחות החברה: יצרנית המשאיות ואוטובוסים - MAN, ג'נרל מוטורס - אופל, פיג'ו-סיטרואן, פורד, יגואר ופורש. לחברה צבר הזמנות מסגרת של כ-300 מיליון דולר ל-10 השנים הבאות. 98% מסך ההזמנות מיועדות לייצוא.
הכנסות החברה הסתכמו ב-2004 כולה עמדו על 123 מיליון שקל, גידול של כ-16% שנבע בעיקרו מגידול בהיקף הפעילות ומהתחזקות היורו מול השקל. הרווח הגולמי הסתכם בכ-33.2 מיליון שקל, לעומת כ-27.6 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-20%.
ב-2004, רווח התפעולי הסתכם בכ-19.5 מיליון שקל, גידול של כ-22% מול 2003. הרווח הנקי הסתכם בכ-15.5 מיליון שקל, לעומת כ-12.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-25%. השיפור ברווח הנקי נובע בעיקר מגידול בהיקף פעילות החברה ומהתחזקות שע"ח של האירו לעומת השקל. תזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת הסתכם בכ-21.8 מיליון שקל, לעומת כ-7.4 מיליון שקל.
החברה מוסרת היום, כי התוצאות המשופרות נגזרות בעיקר מגידול בהיקף העסקים מול לקוחות קיימים וחוזים חדשים. במהלך השנה שכרה והכשירה החברה מבנה נוסף לצורך הגדלת כושר הייצור וכעת, על הפלטפורמה היצרנית הקיימת מסוגלת החברה לספק תוצרת בהיקף מקסימלי של כ-50 מיליון דולר.
דן שמשינס, מנכ"ל תדיר גן מסר: "אנו מסכמים שנה של צמיחה בשיעורים גבוהים של כ-16%, בהתאם לתוכניות. במהלך השנה התקדמה החברה בפיתוח ויישום פרויקטים משמעותיים הפרוסים על פני תקופות ארוכות אשר תומכים בהמשך הצמיחה ובאיתנות הפיננסית של החברה. במהלך שנת 2004 זכינו בעסקה עם ג'נרל מוטורס לאספקה בלעדית של אגני שמן בהיקף מוערך של כ-50 מיליון יורו על-פני שנים ספורות".
כמו כן, הוא מדווח היום, "קיבלנו אישור לייצור סדרתי עבור FORD ארה"ב, שהחל ברבעון הראשון של 2005 ואנו צופים התחלת ייצור סידרתי עבור פיז'ו במהלך 2005. הבשלת הפרוייקטים החדשים, אשר תבוא לידי ביטוי חלקי בשנת 2005, תושלם בשנת 2006, כך שבטווח השנתיים הקרובות כ-70% ממוצרי החברה יהיו מוצרים חדשים - והיקף המכירות יגדל בשיעור מצטבר דומה לגידול הנוכחי".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
