הדולר לשיא שלילי של 20 חודשים - נקבע ברמת 4.3 שקל

שיא שלילי בן 8 חודשים, רמתו הנמוכה מאז יולי 2004, ירידה של 0.62%. האירו הצטרף לדולר וחתם בירידה של 0.28% ונקבע בשער של 5.7 שקל
דרור איטח |

אחר הצהרים קבע המטבע האמריקני שיא שלילי בן 20 חודשים. הדולר היציג נקבע על שער של 4.3 שקל, רמתו הנמוכה מאז יולי 2003, ירידה של 0.62%. האירו הצטרף לדולר וחתם בירידה של 0.28% ונקבע בשער של 5.7 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר ממשיך להיסחר ברמותיו הנמוכות כנגד העיקריים, אולם המסחר מוסיף להיות בטווח, בעוד שהשוק ממתין לנתוני הגירעונות של ארה"ב ביום שישי הקרוב. כעת נסחר הדולר סביב הרמה של 1.3250 כנגד האירו, סביב הרמה של 1.1700 כנגד הפרנק השוויצרי וסביב הרמה של 1.9230 כנגד הסטרלינג. משקיעים רבים עדיין אינם בטוחים כי נתונים פונדמנטליים חיוביים וציפיות להעלאת הריבית בארה"ב יכולים להוריד את תשומת לב המשקיעים מהגירעונות הרחבים במאזנים של ארה"ב ולתמוך בדולר או שהמטבע האמריקאי יצנח מהר מאוד בתקופה הקרובה.

"עד שלא נקבל נתונים סופיים של הגירעונות במאזנים, לא נוכל לדעת מה הכוונם של המטבעות. מחזורי מסחר אירו/דולר, מראים כי השחקנים בשוק האופציות לא כל כך מודאגים מפריצה מיידית", אומר טריבור דינמור, אסטרטג בכיר ב-Deutsche בנק בלונדון. למרות זאת, אנליסטים רבים סבורים כי עד לפרסום הנתון של יום שישי, הדולר יוותר ברמותיו הנמוכות ואף עשוי להוסיף להיחלש. "עקב עלייה ניקרת של מחירי הנפט והמשך התרחבות של דיפרנציאל הצמיחה, הגירעון של חודש ינואר צפוי לגדול לרמות שיא חדשות" מציין אנליסט בכיר ב-BNP. "עקב כך יהיה קשה לראות את הדולר מתחזק", מוסף האנליסט.

המשקיעים האמריקאיים צפויים להתמקד היום בפרסומים של מכירות קמעונאיות, השבועיות בארה"ב, בסקר ה-IBD סנטימנט הצרכן לחודש מרץ ובעיקר בשני נאומים של בכירי ה-FED, בשעה 19:00 (שעון ישראל) ובשעה 21:00 (שעון ישראל), הצפויים לנאום בנוגע למאזנים השוטפים והמסחריים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.