הבורסה פותחת בירידות חדות: האם הגיע התיקון?
האם הגיע התיקון? הבורסה בתל אביב פתחה את שעריה למסחר בירידות שערים חדות יחסית, לאחר שבועות רצופים של עליות לרמות שיא בשערים. את הדלק לירידות אפשר לייחס לגורמים שונים: הסגירה האדומה והבוהקת בוול סטריט, העימותים הקשים עם המתנחלים ברחבי השטחים, וגם מימושים כתוצאה מהעליות הרצופות בעת האחרונה.
בנוסף לכל האמור, ממשיכים הפעילים בשוק לשמור על דריכות בשל חוסר ההסכמה באוצר - על זהות נגיד בנק ישראל הבא. ההחלטה בעניין נדחתה שוב אתמול. נזכיר, כי כרגע נראה קליין כמועמד המוביל.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.77% בפתיחה לקו 614.85 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.84% לרמת 639.29 נקודות, מדד התל טק 15 יורד ב-1.58% לקו 447.18 נקודות.
הבוקר פותחת ענקית הפרמצבטיקה טבע בפער ארביטראז' שלילי של 2.5%. המניה החלה להסחר בירידה של 2.07% במחזור ראשוני של 4.6 מיליון שקל. עוד בולטות במדד המעו"ף : מניות אלווריון שיורדות ב-2.25%, מניות גיוון שמאבדות 1.8%, מניות מגדל ביטוח שיורדות ב-1.14%. מנגד עולות מניות פרטנר ב-0.08%, ומניות קבוצת דלק עולות ב-0.08%.
אישור חדש לליפמן. חברת תוכנות הסליקה הודיעה כי חברת ויזה העולמית העניקה אישור בטיחות למכשירי הנורית 8100 שלה. האישור יאפשר לבצע עסקאות מקוונות ולא מקוונות בכרטיסים חכמים באמצעות המוצר. מניות החברה פתחו בעליה של 0.73% במחזור ראשוני של 1.29 מיליון שקל.
יצרנית המערכות לקופות רושמות, ריטליקס, הודיעה אתמול (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine שלה, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגודלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. מניות החברה החלו להסחר בירידה של 0.89% במחזור של 824 אלף שקל.
מניות הבנקים פותחות הבוקר בירידות חדות. זאת למרות שאמש רשמו ראשי הענף נצחון במאבקם על המשך גביית עמלות ההפצה מלקוחותיהם - בוועדת בכר. כאמור, אתמול אושרה סופית ההסכמה של הבנקים והאוצר - לבטל את עמלת השורה המפורסמת. אך בשורה שתוכל להשפיע לטובה על מניות הבנקים, היא ההחלטה לחזק את שוק כרטיסי האשראי, על ידי העברת כל פעילות הרכש של משרדי הממשלה לכרטיסי אשראי בלבד. מניות הבינלאומי החלו להסחר בירידה של 1.8%, מניות דיסקונט מאבדות 0.63%, מניות לאומי יורדות ב-0.94%, ומניות הפועלים מאבדות 1.05%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
