איזה כיף זה שיש את מי להאשים. התנפחה בועה בשווי חברות הייטק? זו הריבית. יש ירידה בצמיחה? זה בגלל שאנשים לא עושים מספיק ילדים. עלייה בהוצאות המדינה לרווחה? אלה החרדים והערבים.

אפשר לנוח, עשינו את שלנו, סימנו את האויב, עכשיו נמשיך לגלול בטוויטר, שזה פח האשפה של האנושות, אבל זה לא בגללנו כמובן, זה בגלל האלגוריתם, ובקרוב נוכל להגיד שזה באשמת מאסק.

אבל אנחנו, בניכוי החרדים והערבים, ממש סבבה. אם רק יכולנו לחיות בעולם של אנשים כמונו הכל היה טוב יותר. עולם של אנשים יצרנים, עובדים, רוכשים במידה הנכונה, מפרישים כל חודש למשכנתא, ביטוח לאומי, פנסיה וקרן השתלמות, יולדים מספיק ילדים יצרנים כדי שיהיה מי שיכסה את עלויות הביטוח הלאומי כשנזדקן, ברגים נאמנים בפירמידת הפונזי של הצמיחה.

התמ״ג הוא כלי מוגבל למדידת צמיחה. זו לא אשמתו, כל כלי הוא מוגבל כי החיים הם לא נוסחה מתמטית, הם מורכבים יותר ויש להם מאפיינים שאינם רק כלכליים אלא גם נפשיים, רגשיים ומנטליים. הוא גם כלי שניתן לעשות בו מניפולציות. מי שאחראי על איסוף הנתונים ועיבודם יכול להנפיק תוצאות לפי הלך רוחו ומטרותיו. ואנחנו יודעים שמדינת ישראל לא מומחית בשקיפות ואמירת אמת ומשרתי ציבור משתמשים במדדים של צמיחה ועיבוד נתונים כדי להצדיק מהלכים שונים לעתיד ובדיעבד.

• ההונאה של פונזי - איך אפשר בעזרת כריזמה ותחכום להפיל אלפי אנשים בפח?
• פרשת ג'נרל טרייד: "לאשתו של רוז 4 דירות - חשש להברחת נכסים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה מגדיל את התמ״ג? עלייה בצריכה הפרטית, עלייה בהשקעות, עלייה ביצוא, עלייה בהוצאות הממשלה והקטנת היבוא. התמ״ג חשוב. כי כשהתמ״ג, תוצר לאומי גולמי שמורכב מהערך הכולל של מוצרים ושירותים, עולה, התדמית שלנו בעיני עצמנו עולה כי אנחנו גאים לחיות במדינה בה לאזרחים יש כוח קנייה חיובי והמדינה מקבלת דירוג טוב וזה מאפשר לה ללוות כספים ולמשוך השקעות.

עכשיו כשהתמ״ג מראה סימנים של האטה האגו הלאומי מתערער ומביא אתו התקפי חרדה וחיפוש פתרונות מהירים. אף פוליטיקאי לא אוהב להגיד שבתקופה שלו לא היתה ״צמיחה״ ואם זה קורה הוא מאשים את מי שבא לפני או את האזרחים או כמובן, את האוכלוסיות שאינן מקהל הבוחרים שלו.

חיפוש פתרונות לבעיה שאיננה קיימת 

בעיית הירידה בצמיחה היא בעיה מומצאת כי מלכתחילה הצמיחה, והביטוי המספרי שלה – העלייה בתמ״ג, הפכה להיות חובה בידי מי שמרוויח ממנה. מאינדיקטור מוגבל היא הפכה להיות המהות והדבר עצמו שבלעדיו המדינה כושלת, שבלעדיו כולנו בדרך לאבדון ואם לא ״נטפל״ בה, אז משהו איום ונורא יקרה.

• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

מה יקרה? אומרים שמדינת ישראל לא תוכל לממן את עצמה כי יש בה אוכלוסיות שלא מספקות את סחורת התמ״ג כמו שצריך. אומרים שהאוכלוסיה תזדקן והצעירים, שמספרם יורד כי הילודה יורדת, לא יוכלו לממן את הזקנים, כי חלקם לא מאכילים מספיק את מפלצת התמ״ג. כל זה במקביל לגידול בצרכי הרווחה של המדינה בזמן שמספר האזרחים העובדים ומשלמי המיסים יקטן. אה ומי שכן גדל במספרי ילדים לא עובד כמו שאנחנו חושבים שהוא צריך לעבוד. והוא גם לא משכיל כמו שאנחנו רוצים שהוא יהיה, רחמנא לצלן. בשורה התחתונה אזרחי ישראל מתחלקים למנפיקי תמ״ג ואחרים. לא מנפיק תמ״ג? לא ראוי. לא בורג במכונת הצמיחה? פרזיט. טוב שיש את מי להאשים.

אבל התפיסה הזאת שהמדינה צריכה ״לצמוח״ כל הזמן כדי לממן את עצמה היא תפיסת פירמידת פונזי. עמדה שטוענת שצריך להכניס דם חדש שיממן את ההוצאות של הדם הישן. ואם אנחנו מפסיקים להכניס דם חדש הכל מתמוטט. לכן קריאות הגוועלד על משבר הילודה באירופה או בסין.

ואולי זה לא משבר אלא תהליך טבעי של תנודות באוכלוסיה? אין דבר בטבע שצומח כל הזמן. כל דבר צומח, מגיע לשיא ואז מת או מצטמצם עד צמיחה מחודשת. ובני האדם, כמו כל מושבת חיידקים, מתרבים עד נקודה מסוימת שתלויה במשאבים הטבעיים ובתנאים חיצוניים, מגיעים לנקודת שיא ואו שעוברים למקום חדש לצמיחה חדשה או מתים. וגם למות זה בסדר (זה נושא לטור אחר).

תפיסת הצמיחה בכל מחיר, כמו בוטוקס, היא האחזות נואשת, מלאכותית ועקרה במה שהיה, תקיעות מחשבתית שמנסה בכל מחיר לשמר את הכוחות הקיימים, את המערכים ההיררכיים הקיימים ומפחדת ממה שיקרה כשאלה יתפרקו, כדרכו של כל דבר בטבע.

זה ביטוי להיסטריה של גופים פיננסיים ובעלי כוח, ממשלות ובעלי הון. הם לא רוצים לאבד את מה שיש להם ולכן עושים ככל יכולתם לשכנע אותנו שאנחנו על סיפה של קטסטרופה. אל תעלבו, גברים לבנים יקרים, אבל אלה בדר״כ קריאות גוועלד של גברים לבנים יקרים. ו״גברים לבנים״ זה מונח רחב, לכל מדינה ומוצא יש את שכבת הגברים הלבנים היקרים שלה ולפעמים הם גם נשים. אני יודעת שעמדתם לנפנף בראש הממשלה הבריטי החדש. אל, כי זה אותו דבר.

אתם יודעים מה, אתם צודקים, אני לא אקרא לריכוזי הכוח ״גברים לבנים יקרים״. אני אקרא להם ״אנשי הכלכלה המחלחלת״, כי הם האנשים שמאמינים שככל שהם עשירים יותר כך ייטיב לכולם, הם בטוחים שטובתם היא טובת המדינה והאזרחים, הם מחזיקים בעמדות כוח והשפעה ומקדמים הטבות מס, מענקים לתעשיות מסוימות ומטיפים להרחבה כמותית של הארנק שלהם. הם מתעלמים מהאקסיומה הכלכלית שממספר מסוים ככל שהכנסתו של אדם עולה הוא ״מחלחל״ פחות וחוסך יותר ולהבדיל, ככל שרווחי חברה עולים היא מתגמלת את מנהליה יותר, מחלקת יותר דיבידנדים וה״חילחול״ מחלחל חזרה לבעלי ההון. לא אדביק על אנשי הכלכלה המחלחלת תווית של צבע או מגדר. אבל הם לרוב אנשי ה״אני לא גזען אבל..״. בנאדם, אם יש ״אבל״ אחרי ״אני לא גזען״, אתה לפחות קצת גזען.

עם כל הכבוד לצמיחה, בסביבת ריבית נמוכה של מעל עשר שנים גם חתיכת נייר טואלט שנפלה מאחורי הפח מתמזגת עם ספאק ומנפיקה משכורות נאות ורווח על הנייר למשקיעים. ועם כל הכבוד לתמ״ג, כשמספר הלידות החיות גבוה ממספר המתים יש עלייה בצריכה הפרטית וההוצאה הציבורית ולכן עלייה בתמ״ג. זה בילט-אין, אתם יודעים כמה חיתולים עולים? וסל יולדת? וחינוך ״חינם״?

ככל שהניסון להחזיק ולהפיח חיים בצמיחה יגדל, כך הבלגן והמצוקה שזה יוצר יגדלו. שנים של ריבית נמוכה הובילו ל״צמיחה״ מזויפת. סרטנית כמעט שחיממה וזיהמה ויצרה לופט-גישפט שיש בו מעט מאוד תוכן. במקום להאכיל אנשים גידלנו שדות קנביס (שהוא חסה עם יחסי ציבור). במקום להגן על אנשים גידלנו מפלצות סייבר וריגול ועורכי דין שעוזרים לגנרלים לשעבר להימנע ממעצר בגבולות מדינות בגין פשעים נגד האנושות.

במקום לעזור לאנשים לחיות ברווחה יצרנו אלפי פתרונות לעזור להם להעביר את הכסף שלהם ממקום למקום כדי לרכוש דברים והכל הכל בהלוואה בריבית נמוכה והי! יש גם תשלומים! ובמקום לאפשר לאנשים קורת גג ראויה הרסנו בתים של אחרים ודחקנו את אזרחי המדינה למשקיעי נדל״ן.

אז העלו את הריבית, ומוקדי הכוח צועקים שזה מקטין להם את הצמיחה, זאת אומרת מונע מהם מלהרוויח על חשבון אחרים. לא להרוויח חס וחלילה ממתן שירותים ומוצרים איכותיים במחיר הגון אלא להרוויח ממצגות עם תחזיות הזויות במחיר מופרז ומשכורות ציבוריות שאין קשר בינן לבין אפקטיביות ושירות הציבור.

המדינה לווה עכשיו על חשבון אח״כ וחושבת שזה יחזיק לנצח. הילדים ישלמו, כל עוד נעשה אותם. האם בשביל זה עשינו ילדים? כדי שהם יוכלו לממן את קצבת הזקנה שלנו והתור בקופ״ח? וזה לא. זה לא יכול להחזיק לנצח. כמו בוטוקס.

הנה מה שיקרה אם לא נקשיב לאנשי הכלכלה המחלחלת וקריאות הגוועלד שלהם – התמ״ג יתכווץ. הצמיחה תתהפך. תחושת העושר והעושר הממשי של אנשים וחברות יקטנו, יהיה פחות כסף לממן גנרלים ו״ביטחון״ ולכן נצטרך למצוא פתרונות שאינם נשק, אלימות, הרס והגבלת חופש תנועה של אזרחים סוג ב׳ ותושבים. פתרונות זולים יותר דיבור, הקשבה, מפגש, כבוד, טיפוח ובנייה. אנשים יקנו הרבה פחות ממה שאינם זקוקים לו וכמות הפסולת במדינה תקטן, אנשי הכלכלה המחלחלת ידפקו את הראש בקיר בניסיון להגדיל את צריכת ההמונים ויוציא הרבה כסף על ניסיונות עקרים למשוך קונים ובסוף בסוף לא תהיה להם ברירה – הם יצטרכו לתת שירות ומוצרים איכותיים או לחדול.

צמצום הכספים הקואליציונים והתמיכה במוסדות כלום פוליטיים, הקטנת שכר חברי כנסת, שרים ועובדי ציבור וכל אלה יובילו לחשיפה של שחיתויות, כיסי בזבוזים ופירוק מוסדות שכל תפקידם הוא הוצאת ניירות עמדה וגינוי על דבר מה כזה או אחר, בדר״כ אנטישמיות באירופה שתמיד אפשר למצוא או להמציא. תהיה טלטלה כלכלית שתוביל לטלטלה חברתית ואוכלוסיות מודרות ירימו את ראשן וידרשו את שמגיע להן – שוויון הזדמניות ושוויון זכויות ותמורה הוגנת עבור מאמץ, ותהיה תנועה של אנשים בין מדינות – אם בעולם יש מדינות שזקוקות לכוח אדם עקב הזדקנות האוכלוסיה, ויש מדינות בהן לאנשים אין אמצעים לחיות בכבוד, התנועה ברורה. והיא תדרוש גמישות, קבלת האחר ופתיחות. ואנחנו צריכים את זה.

לא סתם יש האחזות של אנשי כלכלת החילחול בסדר הקיים. טלטלה ופירוק ובנייה של סדר חדש מפחידה אותם. אז הם מספרים לנו שאנחנו חייבים לצמוח. והם מספרים לנו שאנחנו מוקפים אויבים וחייבים להשתמש בכוח ואלימות כדי להגן על עצמנו, עדיף בהזרמת כספים לפנסיות לגנרלים ועובדי מדינה. שכל אחר הוא אויב, גם מפנימה. אבל מה שהם מתכוונים להגיד זה שהם חייבים להמשיך לשלוט ולצמוח. הם וחבריהם ובני משפחתם והנדל״ן שלהם.

אבל לא תהיה להם ברירה, כמו כל דבר בטבע, בין אם בדור הזה, בבא אחריו או זה שאחריו, אנשי כלכלת החילחול יאבדו את כוחם והונם. כי אין דבר כזה, חיזוק החזקים כדי שהחלשים יקבלו פרורים. זאת אומרת, יש, אבל זה תמיד מוביל לאנרכיה.

ואולי אנרכיה היא מה שאנחנו צריכים כדי לצאת מפירמידת הפונזי של הצמיחה וכדי לשחרר את האחיזה בקיים ולנוע לעבר עולם שבו במקום האחזות נואשת ונעולה על קיפאון של ״צמיחה״, יהיו גמישות, כבוד לאחר וחופש בחירה.