מהמוסד לקנאביס: תמיר פרדו מונה כיו״ר חברת הקנאביס הרפואי Cann10
חברת Cann10 העוסקת בפיתוח, שיווק מוצרי קנאביס רפואי ומשווקת את מוצרי Cannareet הנמכרים בבתי המרקחת במסגרת ההסדרה החדשה לקנאביס רפואי מפרסמת היום (ה') הודעה לעיתונות לפיה תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, ויו"ר קבוצת שייזים נכנס לעולם הקנאביס וישמש כיו״ר החברה.
על פי ההודעה, תמיר פרדו, יו"ר קבוצת הביומד הפרטית שייזים וראש המוסד לשעבר, יחל לכהן גם כיו"ר חברת Cann10 הפרטית. פרדו נכנס לתפקיד במסגרת תפקידו כיו"ר קבוצת הביומד שייזים, אחת ממייסדות Cann10, וההערכה היא כי מלבד תוספת השכר שיקבל בשל תפקידו ב־Cann10 הוא יקבל גם עד 5% אופציות בחברה.
ב־Cann10 מציינים כי גייסו את פרדו בעיקר כדי להוביל את פעילותה בחו"ל, באמצעות חיזוק קשרי החוץ שלה, יצירת שותפויות אסטרטגיות בינלאומיות, וגיוס השקעות חדשות מגופים פיננסיים ומשקיעים פרטיים. פרדו מכהן זה כשלוש שנים גם כיו"ר חברת XM Cyber, העוסקת בהגנת סייבר.
Cann10 הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת שיח, אשר צפויה להתמזג לשלד הבורסאי ביונד טיים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
