פער של 145% בפנסיה הממוצעת בין תושבי המרכז לדרום
ביישובי הדרום גובה החיסכון לפרישה הוא הנמוך בישראל, כך על פי מחקר שביצעה קבוצת רובין המפעילה אפליקציה לניהול פנסיה. מסקנה דומה עלתה גם לגבי סך החיסכון בקרנות השתלמות.
המחקר מתבסס על נתוני אמת של 10,000 ישראלים בגיל העבודה שלגביהם התקבלו נתונים מלאים ושלמים מהמסלקה הפנסיונית של משרד האוצר.
לא רק בשכר - פערי גם בגובה הפנסיה בין תושבי המרכז לדרום
מהמחקר עולה כי גובה החיסכון הממוצע לאדם בגילאי 25-67 של תושבי תל אביב גבוה ב-26% מזה של תושבי הדרום והצפון. תושב תל אביב ממוצע מחזיק בחיסכון בגובה של 640 אלף שקל, לעומת 470 אלף שקל בצפון הארץ ו-460 אלף שקל בדרום הארץ. תושבי ירושלים מחזיקים בחיסכון פנסיוני ממוצע של 434 אלף שקל. כמו כן, אם מבודדים את העיר חיפה משאר אזור הצפון עולה כי הם מחזיקים בחיסכון ממוצע לפרישה של 524 אלף שקל - מכאן מסיקים ברובין על מצב כלכלי טוב יותר של תושבי חיפה מאלה של אזור הצפון.
בעוד שגובה השכר הממוצע של תושב תל אביב גבוה ב-26% לעומת תושב באר שבע, ניכר הפער גם בגובה הפנסיה הממוצעת שמרוויח תושב תל אביב הגבוהה ב-145% מזו של תושב באר שבע.
פרישה בכבוד?
החיסכון הפנסיוני המצטבר של ישראלי המצוי נכון להיום בגיל פרישה (67 לגברים ו-62 לנשים) עומד על כ-1.17 מיליון. כשבוחנים את גובה הפנסיה בלבד של ישראלי ממוצע בגיל פרישה ללא חסכונות נוספים כמו קופת גמל וקרנות השתלמות, הקצבה הפנסיונית הממוצעת מסתכמת ב-4,849 שקלים, פחות מ-50% מגובה השכר הממוצע כיום במשק שעומד על 10,400 שקל בחודש.
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- החברה זכתה במכרז על קרקע, הכונס קיבל הצעה משופרת - מה פסק ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברובין מעמידים בספק במיוחד את יכולתם של בני 41-50 וצעירים מהם ליהנות מקצבת פנסיה שתאפשר פרישה בכבוד.
פנסיה ממוצעת של גבר בישראל גבוהה ב-75% מזו של אישה
מהמחקר עולה כי בעוד שפער השכר בין נשים לגברים עומד על 35% לטובת הגברים, גובה הפנסיה הממוצעת של גבר גבוהה ב-75% מגובה הפנסיה הממוצעת של אישה. סך צבירת הפנסיה הממוצעת של אשה בישראל עומד על 302 אלף שקל, לעומת 536 אלף שקל של גבר.
כשמוסיפים את קרנות ההשתלמות עומדת הצבירה הממוצעת של אשה על 376 אלף שקל, לעומת 655 אלף שקל של גבר. השכר הממוצע של גבר עמד על 12,660 שקלים ואלו המשכורת הממוצעת של אישה עמדה על 9,395 שקלים בחודש.
- 2.המלצת מומחה 22/05/2021 16:33הגב לתגובה זוויפה שעה אחת קודם. אין ספק שניתן כך לשפר גם את מצב הנשים וגם את מצב הקרנות.
- 1.ישראלי 22/08/2018 15:13הגב לתגובה זולנשים. כבר אי אפשר לסמוך על המדינה שיהיה אפשר לחסוך פה בכבוד. צריכים לאפשר חיסכון מחוץ לגבולות והשפעת המדינה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
