פישר מתערב בשוק הנדל"ן: בנק ישראל הוציא לבנקים טיוטת הנחיות בעניין הסיכונים בגין הלוואות לדיור
בנק ישראל ממשיך בניסיונותיו לקרר את שוק הדיור. לאחר שבעדכוני הריבית האחרונים הביע בנק ישראל את דאגתו בעניין 'מחירי הנכסים' הנכסים בישראל, היום פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות להתייעצות בנושא התפתחויות בסיכונים בגין הלוואות לדיור, תוך דרישה להפרשה נוספת בגין הלוואות לדיור שניתנו ביחס מימון גבוה.
ההנחיות נקבעו על רקע תהליכים מאקרו כלכליים וענפיים אשר גורמים לעליית מחירים בשוק הדיור באזורים רבים בארץ מעבר לעלייה ברמת החיים ולהכנסות משקי הבית. תהליכים אלה מתבטאים גם בגידול בכמות ההלוואות ובגודל הממוצע של הלוואה, ועלולים לגרום לכרסום מתמשך באיכות תיקי האשראי לדיור ולגידול בסיכון בכלל התיק.
לפי טיוטת ההנחיות, נוטלי משכנתאות ידרשו לספק הון עצמי של 40 אחוז בעת נטילת משכנתא ומי שלא יוכל לעמוד בכך יאלץ ליטול משכנתא הנחשבת כמסוכנת לבנק, עליה הבנק יאלץ להפריש 0.75 אחוז משווי ההלוואה בעת מתן ההלוואה. הבנקים ככל הנראה יגלגלו את העלות על הצרכן שתתבטא במרווח ריבית גדול יותר, אולם הייקור לא יהיה דרמטי.
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו בלידר שוקי הון, טוען כי "פישר מנסה לטפל בצורה ממוקדת באינפלציה הנגרמת בגלל הזינוק המתמשך במחירי הדירות. פישר מנסה להוריד את האטרקטיביות של רכישת דירות להשקעה, אך אינו מעוניין לבצע זאת באמצעות העלאת הריבית במשק, לנוכח מצב אי הוודאות הכלכלית כיום הנובע מהמשבר באירופה. העלאת הריבית אינה נחוצה ואין רצון לחזק את השקל".
גוזלן מציין כי לא נצפה בירידת מחירים בשוק הדירות בטווח הזמן המיידי, לדבריו, "הצעד ייבחן בטווח זמן של חצי שנה קדימה. הצעד של בנק ישראל הוא פתח לצעדים רגולטוריים נוספים להקשחת תנאי מתן המשכנתאות".
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
