פישר מתערב בשוק הנדל"ן: בנק ישראל הוציא לבנקים טיוטת הנחיות בעניין הסיכונים בגין הלוואות לדיור
בנק ישראל ממשיך בניסיונותיו לקרר את שוק הדיור. לאחר שבעדכוני הריבית האחרונים הביע בנק ישראל את דאגתו בעניין 'מחירי הנכסים' הנכסים בישראל, היום פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות להתייעצות בנושא התפתחויות בסיכונים בגין הלוואות לדיור, תוך דרישה להפרשה נוספת בגין הלוואות לדיור שניתנו ביחס מימון גבוה.
ההנחיות נקבעו על רקע תהליכים מאקרו כלכליים וענפיים אשר גורמים לעליית מחירים בשוק הדיור באזורים רבים בארץ מעבר לעלייה ברמת החיים ולהכנסות משקי הבית. תהליכים אלה מתבטאים גם בגידול בכמות ההלוואות ובגודל הממוצע של הלוואה, ועלולים לגרום לכרסום מתמשך באיכות תיקי האשראי לדיור ולגידול בסיכון בכלל התיק.
לפי טיוטת ההנחיות, נוטלי משכנתאות ידרשו לספק הון עצמי של 40 אחוז בעת נטילת משכנתא ומי שלא יוכל לעמוד בכך יאלץ ליטול משכנתא הנחשבת כמסוכנת לבנק, עליה הבנק יאלץ להפריש 0.75 אחוז משווי ההלוואה בעת מתן ההלוואה. הבנקים ככל הנראה יגלגלו את העלות על הצרכן שתתבטא במרווח ריבית גדול יותר, אולם הייקור לא יהיה דרמטי.
רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו בלידר שוקי הון, טוען כי "פישר מנסה לטפל בצורה ממוקדת באינפלציה הנגרמת בגלל הזינוק המתמשך במחירי הדירות. פישר מנסה להוריד את האטרקטיביות של רכישת דירות להשקעה, אך אינו מעוניין לבצע זאת באמצעות העלאת הריבית במשק, לנוכח מצב אי הוודאות הכלכלית כיום הנובע מהמשבר באירופה. העלאת הריבית אינה נחוצה ואין רצון לחזק את השקל".
גוזלן מציין כי לא נצפה בירידת מחירים בשוק הדירות בטווח הזמן המיידי, לדבריו, "הצעד ייבחן בטווח זמן של חצי שנה קדימה. הצעד של בנק ישראל הוא פתח לצעדים רגולטוריים נוספים להקשחת תנאי מתן המשכנתאות".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
