לראשונה מזה כחודשיים: המעוף מעל 1100 נקודות
עליות שערים נאות נרשמו היום במדדים המובלים באחד העם, על רקע המסחר שכום שבוע מסחר חיובי בארה"ב ואירופה. את המגמה החיובית הובילו היום סקטור הנדל"ן והבנקים.
מדד המעו"ף הוסיף 1.36% לרמה של 1104, מדד ת"א 100 עלה בכ-1.29% לרמה של 1072, מדד התל טק חתם ללא שינוי ומדד הנדל"ן זינק 1.54%.
כאמור, סקטור הבנקים ממשיך עם הסנטימנט החיובי לאחר שזינק בשבוע החולף ב-8%. מדד הבנקים התחזק בכ-1.39% לרמה של 1382 נקודות, את העליה הובילו שני הבנקים הגדולים: לאומי הוסיף 1.85%, ופועלים עלה ב-1.59%.
נזכיר כי מחר יודיע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר על גובה הריבית לחודש אוקטובר. החלטתו של הנגיד תושפע בעיקר משיקולי עמידה ביעד האינפלציה ובהתחשב בהחלטתו המפתיעה של בן ברננקי, שהוריד את ריבית הפד ב-0.5%, יותר מהמצופה.
נציין, כי בשל חג הסוכות יתקיים השבוע מסחר בימים ראשון עד שלישי. בנוסף, פקיעת האופציות שהייתה אמורה להיות ביום חמישי הוקדמה ליום שלישי.
מניות במרכז
מניות חברת דלק (דלק קבוצה ) רשמו היום עליות שערים, לאחר שחברה הבת, דלק פטרוליום מכרה את מלוא אחזקותיה באמישראגז למחזיקת השליטה בחברה - החברה האמריקאית הישראלית לגז (אמישראגז) בתמורה ל-67.5 מיליון דולר. אחזקותיה של דלק פטרוליום ביום המכירה עמדו על 39% מהון המניות של החברה.
מניית חברת האנרגיה אורמת נסחרה ברקע להודעת אורמת טכנולוגיות, כי יורם ברוניצקי יהיה המנכ"ל המחליף לדיתה ברוניצקי שתפרוש מתפקידה. כרגע מכהן ברוניצקי כמנהל התפעול הראשי של החברה, וישמור על תפקיד זה בעוד הוא מכהן כנשיא.
מניית חברת דלתא 3 המשיכה להסחר על רקע הדיווחה מיום שישי, כי קיבלה ב-17 בספטמבר מכתב מבורסת הנאסד"ק ובו צוין כי החברה אינה עומדת בדרישות הסף על מנת להיסחר בבורסת הנאסד"ק זאת בעקבות שהביקוש למניה נסגר ב-30 ימי המסחר האחרונים מתחת לרמה של 1 דולר. דלתא 3 נדרשת לעמוד בדרישות הסף בתוך 180 ימי מסחר.
מנית אודיוקודס טיפסה 2.48% בעקבות המלצה חמה מצד האנליסט, Cantor Fitzgerald, אשר אמר שעסקי החברה במתכונת הנוכחית עולים יפה. העלה את המלצתו למניות החברה ל"קנייה" מ"החזק" ואת מחיר היעד ל-6.5 דולר לעומת 6 דולר בסקירה הקודמת. האנליסט הוסיף בסקירתו כי עסקי החברה חזקים באסיה ודרום אמריקה.
מנית טבע נסחרה היום בסינטמנט שלילי, לאחר שביום שישי הפסידה לחברת פייזר הודיעה בבקשה לערעור על החלטת ביתל המשפט, כי טבע לא הפרה את פטנט ה- gabapentin, המרכיב הפעיל בתרופת ה- Neurontin, המיועד לשיכוך כאבים ממחלת השלבקת החוגרת. כמו כן, מנתוני הכנת התקציב בארה"ב עולה, כי טבע הולכת לפספס גם בשנה הבאה את שוק התרופות הגנריות לתעשיית הביוטק.
חברת אלביט הדמיה , חברה בת (כ- 47%) של אירופה ישראל העוסקת בנדל"ן והשקעות, הודיעה היום על תוצאות המכרז המוסדי בהנפקה נוספת של אג"ח צמודות מדד (סדרה ה' ו- ו'). החברה גייסה בשלב מוסדי זה סך של כ- 296 מיליון שקל באג"ח סידרה ו' בריבית של 5.7% וסך נוסף של כ- 53 מיליון שקל באג"ח סידרה ה' בריבית של 6.3%. הגיוס כאמור הינו בהמשך לתשקיף ההנפקה שפרסמה החברה בתחילת החודש.
חברת תרו , שנמכרה במאי האחרון לחברת התרופות ההודי סאן פארמה (sun pharmaceutical), הודיעה כי קיבלה בסוף השבוע את אישור ה-fda ללק סיקלופירוק 8% ולסירופ לורטדין 5 מ"ג. מכירות סיקלופירוק הסתכמו בארה"ב, לפי מקורות שוק, בכ-88 מיליון דולר בשנה. מקורות שוק מעריכים כי היקף המכירות השנתי של סירופ הלורטידין הוא כ-25 מיליון דולר.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
