תביעה אישית ראשונה נגד מנכ"ל חפציבה של 2 מ' שקל
לאחר שבנק הפועלים, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק ירושלים, מנורה וכלל הגישו לבית המשפט בקשות למימוש בטחונות ספציפיים שניתנו להם ע"י חברת הבניה חפציבה, חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים" הגישה הבוקר תביעה אישית ראשונה נגד בועז יונה, מנכ"ל חפציבה. התביעה בגובה 2.15 מליון שקל שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א, בסדר דין מקוצר, הינה למימוש ערבות אישית שנתן יונה ל"פנינסולה" בקשר חוב של חפציבה לחברה.
בכתב התביעה שהוגש הבוקר לבית המשפט טוענים עוה"ד דרור ויגדור ושי רייכר ממשרד יגאל ארנון ושות', באי כוחה של "פנינסולה פיננסים", כי כמקובל בעסקאות פקטורינג, אחת משיטות המימון החוץ בנקאי הפופולאריות בעולם, "פנינסולה" שילמה לספק של חפציבה עבור עבודות שביצע עבורה. זאת בתמורה להתחייבות של חפציבה לשלם ל"פנינסולה" סך של 2,150,000 שקל שמועד פרעונם חל בימים אלה. על מנת להבטיח את עצמה ועל מנת להבטיח את קבלת התשלום, בין יתר הבטחונות שקבלה, חברת "פנינסולה פיננסים" החתימה את בועז יונה על ערבות אישית כנגד החוב.
מכתב התביעה עולה כי בימים האחרונים פנתה החברה למשרדי חפציבה על מנת לממש את החוב, אולם כשאר הנושים, כל הנסיונות להשיג את החברה או את בעליה לא צלחו.
בכתב התביעה טוענת "פנינסולה פיננסים" כי יונה ערב בערבויות אישיות מוחלטות, בלתי מסויגות ובלתי מותנות לחובותיה והתחייבויותיה של חפציבה כלפי "פנינסולה", ו"לפנינסולה" זכות בלתי מותנית ובלתי מסויגת לדרוש את פירעון החובות המסחריים מידיו.
אשר על כן, "פנינסולה פיננסים" ביקשה מבית המשפט להזמין את בועז יונה לדין בסדר דין מקוצר, ולחייבו, לשלם לפנינסולה סכום של 2,150,000 שקל, והכול בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
