Q1 בפלסטרו: רווח של 200 אלף ש' לעומת 2.3 מ' אשתקד
חברת פלסטרו מערכות השקיה, המייצרת ומשווקת מערכות השקיה ברחבי העולם, מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון 2007.
הרווח הנקי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בכ-200 אלף שקל בלבד לעומת רווח נקי בסך כ–2.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות פלסטרו ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמו בכ–142 מיליון שקל, גידול של כ–51.8% בהשוואה להכנסות בסך של כ-93.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במכירות מוסבר ברכישת הפעילות החדשה בספרד, שתרמה כ–25 מיליון שקל למכירות ומאיחוד מלא, במקום איחוד יחסי, של החברה הבת באוסטרליה, שתרם כ–4.9 מיליון שקל למכירות הרבעון.
הרכב המכירות בתקופת הדוח, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, מצביע על פיזור סיכונים רחב יותר והמשך צמיחה משמעותית בשווקים.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה הסתכם בכ-46.2 מיליון שקל, גידול של 40% לעומת רווח גולמי של 32.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2006.
הוצאות המכירה והשיווק ברבעון הראשון 2007 הסתכמו לסך של כ–13.6 מיליון שקל, (9.6% ממחזור המכירות) לעומת הוצאות בסך 9.6 מיליון שקל (10.3% ממחזור המכירות) ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול נובע בעיקר מגידול במחזורי המכירות של החברה, מתחילת הפעילות בספרד החל מאוקטובר 2006 (בסך של כ- 4.3 מליון שקל) ומאיחוד מלא במקום איחוד יחסי של החברה הבת באוסטרליה החל מ-31 במארס 2006 (בסך של כ- 3.4 מליון שקל).
הרווח התפעולי ברבעון הראשון 2007 הסתכם לסך6.8 מיליון שקל (כ- 4.8% מהמכירות), לעומת רווח תפעולי בסך 4.6 מיליון שקל (כ – 5% מהמכירות), גידול של כ –47%.
הרווח התפעולי ברבעון הראשון הושפע לחיוב מרווח תפעולי במגזר דרום ומרכז אמריקה, שהסתכם בכ – 3.8 מיליון שקל, ממגזר אסיה והמזרח הרחוק שבו הסתכם הרווח התפעולי בכ- 3.1 מיליון שקל (לעומת הפסד תפעולי של כ- 0.2 מיליון ₪ בתקופה המקבילה), ממגזר אירופה שרווחו התפעולי הסתכם בכ- 1.1 מיליון שקל, ממגזר ישראל שבו הסתכם הרווח התפעולי בתקופה המדווחת לסך כ- 0.2 מיליון שקל. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הושפע לשלילה מההפסד התפעולי במגזר אוסטרליה שהסתכם לסך של כ- 1 מיליון שקל. בשאר האזורים הגיאוגרפיים הסתכם ההפסד התפעולי בתקופה המדווחת לסך של כ- 0.4 מיליון שקל.
מגזר אירופה הושפע לשלילה בשל תחילת הפעילות בספרד והחדירה לשוק. באוסטרליה נעשו כבר בשלהי שנת 2006 פעולות משמעותיות לשיפור תוצאות הפעילות, בין השאר שינוי התשתית הניהולית, עליה בשיעורי ההחזקה של חברת הבת ותוכנית צמצום בהוצאות התפעול השוטפות. הנהלת החברה מעריכה כי פעולות אלו יבואו לידי ביטוי בשורת הרווחיות כבר ברבעונים הקרובים.
תזרים המזומנים השלילי שנבע מפעילות שוטפת ברבעון הראשון 2007, הסתכם בכ–9.7 מיליון שקל, לעומת תזרים מזומנים חיובי בסך של כ–10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. התזרים השלילי נבע בעיקר מגידול בהון החוזר של הקבוצה.
עמרי לוטן, מנכ"ל פלסטרו מערכות השקיה, מסר עם פרסום התוצאות כי "ברבעון הראשון של שנת 2007 פלסטרו חזרה למסלול הרווחיות התפעולית, ברמה דומה לרווחיות שהציגה בשנים האחרונות, וכן מציגה איזון בשורת הרווח הנקי. ברבעון זה הצגנו צמיחה מרשימה בהכנסות, של למעלה מ–50% ואנו ממשיכים לגדול ולהתרחב בשווקי הפעילות שלנו.
פלסטרו ביססה עצמה בשני שווקים מובילים – אוסטרליה ואירופה. באוסטרליה, החברה מחזיקה בנתח שוק של כ–25% ובאירופה, שהינו השוק השלישי בגודלו בעולם ההשקיה, אחרי ארה"ב והודו, רכשה חברות בספרד ובצרפת, המחזקות את מעמדה בשוק זה והופכות אותה לאחד השחקנים המובילים בשוק ההשקיה בנפח נמוך באירופה."
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
