ירידה של 7% נרשמה באפריל במספר דורשי העבודה
בחודש אפריל הסתכם מספרם של דורשי העבודה ב-196.3 אלף, ירידה של כ-7% ביחס לחודש המקביל אשתקד, אז הסתכם מספר דורשי העבודה בכ-210.8 אלף, כך מסרה היום (א') מנכ"ל שירות התעסוקה, אסתר דומיניסיני.
בהשוואה לחודש מרץ, חלה ירידה בשיעור של 1.5% במספרם הכללי של דורשי העבודה בהשוואה לחודש קודם.
כמו כן, בחודש אפריל חלה ירידה בשיעור של 0.2% במספרם של המובטלים בהשוואה לחודש קודם, וזה הסתכם ב- 184.8 אלף.
עם זאת, ירידה של 0.4% בממוצע לחודש (ינואר-אפריל) בלבד נרשמה באבטלה בשנת 2007, זאת לעומת שיעור ירידה חודשי של 0.7% בשנת 2006.
מנתוני התפלגות דורשי העבודה לפי סוג הישוב ניתן לראות כי חלקם של דורשי העבודה מקרב הישובים הערביים וערי הפיתוח מגיע לכ-40% מכלל דורשי העבודה, שהוא גבוה יותר משיעורם היחסי באוכלוסייה הכללית.
מבין דורשי העבודה 41.8% (82.0 אלף) צברו מעל 270 ימי אבטלה ויותר במשך 12 החודשים האחרונים. אלה מהווים את הגרעין הקשה של המובטלים.
עלייה משמעותית של 37% בדרישה לעובדים בדרום
לצד הקיטון במספר דורשי העבודה, בחודש אפריל 2007 נרשמו בלשכות התעסוקה 16.7 אלף דרישות לעובדים, זאת בהשוואה ל- 15.9 אלף דרישות לעובדים בחודש מקביל אשתקד (אפריל 2006) עליה של 868 (עליה בשיעור של 5.5%).
עם זאת, בהשוואה לחודש קודם (מרס 2007 – 18.1 אלף) חלה ירידה בשיעור של 7.4%, ירידה של 1,343.
מלשכת התעסוקה נמסר כי הפער בין חודש אפריל לחודש מרץ מוסבר בעיקר בכך שבאפריל 2007 היו 14 ימי עבודה בלבד בגין החגים.
עוד עולה, כי למעלה ממחצית מהדרישה היא לעובדים מקצועיים: 52.42% מהדרישה למשרות הינה לעובדים מקצועיים.
בחודש אפריל 2007 הדרישה הנפוצה בלשכות התעסוקה היא לעובדים כללים בתחום התעשייה (במקום הראשון) מאבטחים ושומרים (במקום השני), נציגי מכירות וטלמרקטינג (במקום השלישי) עובדי ניקיון ותחזוקה (במקום הרביעי) רתכים (במקום החמישי) ומסגרים (שישי).
בחודש אפריל עלתה הדרישה לעובדי פקידות ב-27% ביחס לחודש מקביל אשתקד (אפריל 2006). כמו כן נרשמה עליה בדרישה לעובדים בתעשייהבינוי בשיעור של 20% ביחס לחודש מקביל אשתקד ועליה בדרישה לעובדים מקצועיים בחקלאות בשיעור של כ-12%.
הערים בהן נרשמו ההיקפים הגבוהים ביותר של "דרושים" הערים בהן נרשמו ההיקפים הגבוהים ביותר של "דרושים" הן: ירושלים – 1,626, תל אביב– 1,277, באר שבע – 964, ק. גת – 898 חיפה- 691, אשדוד- 622, ראשון לציון – 568, נתניה- 527 ופתח-תקוה – 458.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.