בי קונטקט מציגה דוחות ראשונים מאז רכישת לילה
חברת בי קונטקט, אשר מפתחת ומשווקת תוכן סלולארי, פירסמה היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2007.
מהדו"חות הכספיים עולה כי הכנסות החברה ממכירות ברבעון הראשון של 2007 צמחו בכ-37% לסך של 3.9 מיליון שקל, זאת לעומת הרבעון המקביל בשנת 2006 אז הסתכמו ב- 2.84 מיליון שקל, וגידול של כ-86% בהשוואה להכנסות נכון לסוף שנת 2006 שהסתכמו ב-2.1 מיליון שקל. הגידול במחזורי ההכנסות של החברה נובע הן מגידול הביקוש בשוק למוצרים בתחומי פעילותה של החברה מצירוף הכנסות חברת לילה וחברת הבת בברזיל.
בשורה התחתונה, החברה סיימה את הרבעון הראשון של 2007 בהפסד נקי של כ-622 אלף שקל, זאת בהשוואה ל-18 אלף שקל הפסד בלבד ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה המרכזית לגידול הניכר בהפסד היא איחוד דוחותיה הכספיים של החברה לראשונה עם חברת לילה, אשר 51% מהון מניותיה נרכשו בידי בי קונטקט בדצמבר 2006 תמורת 3.2 מיליון שקל, בדרך של הלוואת בעלים. ההערכה היא כי ללא איחוד הדוחות הכספיים, ההפסד לחברה היה מסתכם בכ-100 אלף שקל בלבד. השפעה נוספת על הגידול בהפסד היא ההשקעה בתשתיות ובגיוס כוח אדם לחברת הבת בברזיל.
עם זאת, יש לציין כי החברה רשמה קיטון משמעותי בהפסד בהשוואה לזה שנרשם בדוחות החברה בסוף שנת 2006 - 1.04 מיליון שקל. הגידול בהכנסות החברה ברבעון תרם לצמצום ההפסד בכ-40%. כאמור, ברבעון זה אוחדו לראשונה תוצאות החברות הכלולות (מלבד מקושרים), בהן החברה מבצעת השקעות רבות על מנת לקדם ולבסס את מעמדן. ובנוסף, הפיכת החברה לציבורית הובילה לעלייה בהוצאות.
משקיעים בברזיל
חברת הבת בברזיל ממשיכה לצמוח. ברבעון הראשון של 2007 הכנסות החברה המשיכו לצמוח והסתכמו בכ-544 אלף שקל, לעומת כ-780 אלף שקל בכל שנת 2006. מתוך הכנסות אלה, רשמה החברה הכנסה של כ-272 אלף שקל ברבעון. הכנסות החברה מכלל פעילות הסלולר צמחו בכ-55.7% והסתכמו בכ-3.276 מיליון שקל, לעומת כ-2.1 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2006.
יעקב פרי, יו"ר בי קונטקט, אמר היום: "בי קונטקט ממשיכה במגמת הצמיחה וההתבססות. תוצאות רבעון זה מאחדות לראשונה את תוצאות החברות הבנות, שכוללות את חברת אתרי האינטרנט "לילה" ו"מקושרים" אותם רכשה החברה לפני מספר חודשים, וחברת הבת בברזיל.
במקביל, פועלת החברה לעיבוי השדרה הניהולית שלה ובקרוב יכנס שאול אלימלך, מי שהיה מנכ"ל אתר האינטרנט NRG של קבוצת מעריב עד היום לתפקיד מנכ"ל החברה.
ערן פפר, מנכ"ל בי קונטקט, אמר היום: "החברה מציגה הרבעון גידול בהכנסות בכל ענפי הפעילות – בתחום פרסום ושיווק סלולרי נרשמה צמיחה של כ-71% ברבעון, בתחום התוכן הסלולארי יש גידול של כ-45% והתווספו גם הכנסות מפעילות אתרי האינטרנט . החברה הבת בברזיל, שהינה אחד ממנועי הצמיחה של בי קונטקט מציגה שיפור, צמיחה והתבססות בכל הפרמטרים".
חברת בי קונטקט תקשורת, לשעבר תטיס, הוקמה במרץ 2002 ועוסקת במתן שירותי ערך מוסף לשוק העסקי ובפיתוח ושיווק של תוכן סלולארי. לחברה בסיס לקוחות הכולל מעל 1500 לקוחות עסקיים וחברות מדיה גדולות.
מאז הקמתה, פועלת החברה בשיתוף פעולה עם ארבעת המפעילים הסלולאריים בישראל, סלקום, פלאפון, פרטנר (אורנג') ומירס.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
