נפתח סניף ראשון לבנק הפועלים-שוויץ בסינגפור

מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, אמר: "אחת המטרות הראשיות באסטרטגיה העסקית שלנו היא להפוך לבנק גלובלי, ששירותיו פרוסים בכל רחבי העולם"
סיון איזסקו |

בנק הפועלים שוויץ, בניהולו של מתי טל, אחת מזרועות הבנקאות הפרטית הגלובאלית של בנק הפועלים, הנמצא בבעלותו המלאה של בנק הפועלים יפתח היום סניף בסינגפור. הסניף החדש הינו הסניף הראשון של קבוצת בנק הפועלים במזרח הרחוק. עד כה הפעיל הבנק נציגות בהונג קונג.

מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, אמר: "בנק הפועלים גאה ושמח להיות הבנק הישראלי הראשון הפותח סניף בסינגפור, באמצעות זרוע בינלאומית שלנו, בנק הפועלים שוויץ. אחת המטרות הראשיות באסטרטגיה העסקית שלנו היא להפוך לבנק גלובלי, ששירותיו פרוסים בכל רחבי העולם. סינגפור, נחשבת כידוע, למרכז הבנקאות הפרטית המוביל באסיה וכמי שמתקדמת בכיוון של היותה למעצמה כלכלית, תקשורתית ותעשייתית מובילה במזרח הרחוק, אחד האזורים הצומחים בקצב המהיר ביותר בעולם. אני משוכנע כי הקמת סניף סינגפור תהיה תרומה משמעותית וארוכת-טווח להמשך תהליך השתלבותו של המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית".

סניף סינגפור של בנק הפועלים שוויץ יציע למשקיעים ישראליים שירותי בנקאות פרטית עולמיים וביניהם:

• סינרגיה של שירותי בנקאות פרטית בינלאומית באמצעות בנק שוויצרי, בקיאות בעולם הכלכלי הישראלי, ידע, שירות ומקצועיות של בנקאים בכירים בסינגפור.

• ייעוץ מתמחה בהשקעות ויכולת תגובה מיידית לשווקים באסיה, באירופה ובישראל.

• נגישות לחברות מובילות באסיה.

• ביזור סיכונים על-ידי הפניית הון ומשאבים לאסיה.

סינגפור נחשבת לאחת ההצלחות הכלכליות הגדולות ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20 וראשית המאה ה-21. היא נהנית מיציבות כלכלית, פוליטית וחברתית, ממערכת שלטונית יציבה ומסודרת, ממערכת משפטית יעילה ומודרנית, מתשתיות תחבורה ומתקשורת מן המתקדמות בעולם.

הצלחתה הכלכלית והפיננסית של סינגפור נובעת, בין היתר, מן היתרונות הגדולים שהיא מציעה למשקיעים מכל העולם וביניהם: התנהלות עסקית נוחה וידידותית, סחר חופשי במטבע חוץ, סחירות חופשית של המטבע הסינגפורי בשוקי העולם, פטור (למשקיעים זרים) ממס מקומי על רווחי הון, תנאי מיסוי נוחים ביותר לחברות, שמירה קפדנית ביותר על סודיות בנקאית, צמיחה מהירה ביותר: בשנת 2006 הגיע שיעור הצמיחה במשק של סינגפור ל-7%, והמדד הכללי של הבורסה הסינגפורית עלה בכ-25%.

גורם נוסף הוא קרבתה הגיאוגרפית והתרבותית של סינגפור לסין, הודו וכלכלות "הנמרים" של מדינות דרום-מזרח אסיה, ששיעור הצמיחה הכלכלית בהן הוא הגבוה ביותר בעולם זה כבר שנים.

לאור כל אלה, חברות הדירוג הבינלאומיות מדרגות את החוסן הכלכלי של סינגפור ברמת AAA, הרמה הגבוהה ביותר האפשרית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".