פרס: מוכנים למו"מ רציני עם הליגה הערבית

המשנה לרה"מ הביע תמיכה ביוזמת השלום הערבית, המבטיחה לישראל נורמליזציה עם מדינות ערב, בתמורה להקמת מדינה פלשתינית ונסיגה לקווי 67'. "אסור להחמיץ את ההזדמנות הזו"
מעריב NRG |

יממה לאחר ששרת החוץ, ציפי לבני ונשיא מצרים, חוסני מובארק, נועדו בקהיר וסיכמו לקדם את יוזמת השלום הערבית, מביע היום גם המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, את תמיכתו ביוזמה: "ישראל תהיה מוכנה להיכנס למו"מ רציני עם מדינות הליגה הערבית בנוגע ליוזמת השלום הערבית", אמר פרס בשיחה שקיים עם שליח אמריקני לאזור. "אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות הזו".

"אם הצד הערבי יביא הצעה רצינית, ישראל תשיב בהצעה משלה, זאת כדי לקיים מו"מ רציני ולמצוא בסיס משותף", שטח המשנה לראש הממשלה את דעתו על יוזמת השלום הערבית, במסגרתה תזכה מדינת ישראל לנורמליזציה עם מדינות ערב, בתמורה להקמתה של מדינה פלשתינית ונסיגה לקווי 67'.

פרס אמנם לא מסר פרטים בנוגע להצעה הנגדית אותה תציג ישראל, אך גורמים מדיניים מסרו לסוכנויות הידיעות כי טיוטת הצעה שכזו נכתבת בימים אלה, והיא תכלול כמה מהשינויים שהציע השר פרס.

היוזמה הערבית שבה לכותרות בימים האחרונים, בעקבות פגישתם של שרת החוץ לבני ונשיא מצרים מובארק, במהלכה סיכמו השניים על הגעת צוות של נציגי הליגה הערבית לישראל, כדי לדון ביוזמת השלום, ולהכין את הקרקע לקראת כינוס בו תשתתף גם ישראל.

ביקור ראשון מסוגו

צוות ההכנה של הליגה הערבית, שיגיע לישראל בשבועות הקרובים, כולל את שרי החוץ של מצרים וירדן. ביקורם של השניים יהיה ביקור ראשון מסוגו של נציגות רשמית של הליגה הערבית בישראל.

במהלך פגישתה עם מובארק, הדגישה לבני את חשיבות תמיכת העולם הערבי בתהליך הישראלי-פלשתיני, ובייחוד את הצורך במתן גיבוי כלל ערבי לחיזוק הגורמים המתונים ברשות הפלשתינית.

כבר לפני כחודש אישר גורם מדיני בכיר כי ישראל תסכים לפתוח בשיחות גישוש ראשוניות מול מדינות החברות בליגה הערבית, בניסיון להתחיל במשא ומתן מדיני לשלום באזור, על בסיס "היוזמה הערבית". במהלך המגעים, שיבוצעו מול מדינות בעלות יחסים רשמיים עם ישראל, כגון מצרים, ירדן וקטאר, ינסה הצד הישראלי למתן את דרישות הפתיחה של המו"מ הרשמי, כגון הדרישה בעניין הפליטים הפלשתינים.

לפני חודשיים, התבטא גם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בשבחה של יוזמת השלום הערבית. "זו תוכנית שאנחנו מוכנים להתייחס אליה ברצינות", אמר במהלך ישיבת ממשלה. "יש בה אלמנטים שניתן לדבר עליהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.