הסוף לתיסוף? הדולר התחזק ב-0.58% ושערו היציג 3.977
שערו ניציג של הדולר נקבע כעת על 3.977, לאחר שהתחזק ב-0.58%. האירו התחזק ב-0.273 ושערו היציג נקבע על 5.3632 שקל. הזוג אירו דולר נסחר כעת סביב 1.348 דולר לאירו.
במהלך המסחר אמש צלל הדולר בכ-0.5% לרמת שפל של 8 וחצי שנים אל מול השקל. השער היציג לאתמול נקבע על 3.9540 הנמוך מאז תחילת אוקטובר 1998 ,נטייתם של משקיעים רבים למשקים מתעוררים ובינהם לישראל מביאה לזרם של מט"ח שמחזק את המטבע המקומי. למרות זאת, נראה כי מגמת התחזקותו של השקל נבלמה מעט עם התאוששות מסיימת של הדולר בעולם.
מפינוטק נמסר, כי הדולר מתחזק אל מול האירו ומטפס לשיא של חודש כשנגע אמש ברמה של 1.3464 , הנטישה של השטר הארופי באה עם האכזבה מנאומו של טרישה בזמן הודעת הריבית אתמול, "משקיעים רבים הרגישו אכזבה מדבריו של טרישה כאשר לא רמז להעלאות ריבית לאחר חודש יוני 2007 ", טועןRyohei Muramatsu, manager of Group Treasury Asia at Commerzbank . כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3480 אל מול האירו ,סביב רמות של 119.95 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9810 אל מול הסטרלינג.
בגוש האירו הוחלט על הותרת הריבית על כנה ברמה של 3.75% , השמירה על פער הריביות עם הדולר ודעיכת הצפיות להעלאת ריבית קרובה באירופה גררו גל נטישות של האירו. בבריטניה אתמול הוחלט על העלאת ריבית נוספת לרמה של 5.5% ,שיעור שיא של 6 שנים , לטענת הבנק המרכזי הסיבה העיקרית למדיניות זו היא העלייה בסיכוני האינפלציה בטווח הבינוני אשר מצריכה התגוננות על-ידי העלאות ריבית.
ביפן, נסחר היין ביציבות בשעה שהמשקיעים מגלים דריכות גבוהה עם תשומת לב עיקרית להתנהגותו של שוק המניות ביממה הקרובה. "המטבע היפני עשוי להתחזק על רקע החששות של משקיעי carry trades מחוסר יציבות בשוק המניות האסיאתי ועלייה בפרמיות הסיכון על מטבעות עם ריבית גבוהה כמו האוסטרלי והניו זילנדי", טוען Toru Umemoto, chief currency strategist at Barclays Capital in Tokyo .
היומן הכלכלי טומן בחובו מס' אינדיקטורים שעשויים למשוך את מירב תשומת הלב ,במרכז הבמה יוצבו מדד המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות המתפרסמים בארה"ב בשעה 12:30 (GMT) , כלכלנים צופים נתונים מעורבים עם עלייה במדד המחירים אך מנגד ירידה במכירות הקמעונאיות, אם כך עשוי הדולר להמשיך ולשמור על כוחו כנגד העיקריים.
המתכת הזהובה צונחת לשפל של חודש לאחר 4 ימים רצופים של ירידות. חוזקו של הדולר והיציבות סביבו מחלישים את הזהב. ללא ספק יהיה קשה לזהב להתאושש מהנחיתה הקשה אמש , אם כי עדיין קיימים משקיעים רבים המחזיקים בפוזיציות לונג לטווח ארוך. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 669.70 דולר לאונקיה.
הזהב השחור סיים את יום המסחר האחרון בעליות מחירים. החששות מאי הספקה סדירה של בנזין עקב גל של מרידות בניגריה מקפיצה גם את מחירי הנפט . כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב רמות של 61.87 דולר לחבית. ב- 12 השבועות האחרונים רשמו מלאי הנפט ירידות של 34.1 מליון חביות במילים אחרות דעיכה של 15% במלאי הנפט ,נתון זה יכול לחזק את חששותיהם של הסוחרים מאספקה לא סדירה ועשוי להעלות את מחירי הנפט בתקופה הקרובה למרות חוזקו של הדולר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
