החברה לישראל: הרווח צנח ב-2006 ב-46% ל-855 מ' ש'
החברה לישראל של סמי עופר ומשפחת מפרסמת גם היא הבוקר את דוחותיה לשנת 2006. החברה מציגה היום צניחה של 46% ברווח הנקי לרמה של 855 מיליון שקל. ההכנסות ממכירות שלה הסתכמו בשנה שעברה ב-27.9 מיליארד שקל, עלייה של 5.5% לעומת 2005.
ברבעון האחרון של השנה רשמה החברה הכנסות של 7.1 מיליארד שקל, ירידה של כ-1% מרבעון המקביל ב-2005. הרווח הנקי ברבעון האחרון של השנה הסכם ב-244 מיליון שקל, גידול של 3.7%.
רווחי חברת צים של החברה לישראל היו הגורם המרכזי לנפילת הרווח. צים רשמה אשתקד רווח של 80 מיליון דולר לעומת 187 מיליון דולר בשנת 2005. ברבעון האחרון של השנה היה לצים רווח נקי של 9 מיליון דולר, לעומת רווח של 32 מיליון דולר בשנת 2005.
בסיכום שנתי הכנסות של כיל - אחזקה בולטת של הקבוצה של סמי עופר, רשמה צמיחה של 9.1% ב-2005 להכנסות של 3.26 מיליארד דולר. סעיף הרווח הנקי ירד ב-11.4% ל-373 מיליון דולר, לעומת 422 מיליון דולר ב-2005.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פערים כלכליים בין יהודים לערבים גם בתכנון הפנסיוני
ככל שמעמיקים בנתונים, מתברר שהפערים הכלכליים בין יהודים לערבים באים לידי ביטוי גם בתכנון לפרישה, ומדובר בפערים עצומים: 77% מהיהודים מתכננים להישען על חיסכון פנסיוני לעומת 44% בלבד מהערבים. גם בחיסכון הלא פנסיוני נרשם פער ניכר, 53% לעומת 29% בין יהודים לערבים בהתאמה.
כשמדובר בהכנסות מנכסים, כגון שכר דירה או השקעות, הפער כמעט פי שלושה: 21% מהיהודים בונים על הכנסות ממקורות אלה בגיל הפנסיה לעומת 7% בלבד מהערבים. בפיננסים, 15% מהיהודים מסתמכים על מקורות פיננסים הפנסיה לעומת פחות מ-4% בקרב הערבים. עם זאת, בלמ"ס מציינים כי הנתונים בקרב האוכלוסייה הערבית מלווים בטעות דגימה יחסית גבוהה, ולכן יש להתייחס אליהם בזהירות. הערבים מצביעים על הסתמכות בבני משפחה כמקור הכנסה בגיל פרישה, 59% לעומת 21% בלבד מהיהודים.
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
הפערים הללו אינם מפתיעים מומחים בתחום. לפי נתוני הלמ״ס ודוחות מרכז טאוב, חלק ניכר מהעובדים הערבים מועסקים בענפים עם שכר נמוך וללא הפקדות סדירות לפנסיה. במגזר הערבי יש גם שיעור גבוה של עובדים עצמאיים במשרות חלקיות או לא רשמיות, מה שמעמיק את הפערים עוד יותר.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
