נסווקס: השלימנו בהצלחה ניסוי פרה-קליני נוסף
חברת הביוטכנולוגיה הישראלית נסווקס (סNasVax), המתמקדת בפיתוח חיסונים המבוססים על פלטפורמה טכנולוגית ייחודית לשיפור חיסונים, מדווחת היום כי השלימה בהצלחה ניסוי פרה-קליני נוסף בחמוסים. מודל החמוסים לשפעת הינו בעל משמעות רבה בניבוי פעילות התכשיר.
במסגרת הניסוי אשר התקיים באנגליה, נבדקה יעילות הטכנולוגיה הייחודית של החברה למתן חיסון בהזרקה תוך שרירית ודרך האף כנגד נגיף השפעת. הניסוי התבצע בחברה האנגלית Retroscreen Virology Ltd., בחמוסים - חיות המודל הטובות ביותר לבדיקת חיסונים לשפעת, ובמהלכו לא נצפו תופעות לוואי לאחר מתן החיסונים בדרכים השונות .
ממצאי הניסוי בהזרקה לשריר הראו יעילות הגנתית גבוהה יותר באופן משמעותי של החיסון שפותח בשילוב עם הטכנולוגיה של נסווקס בהשוואה לחיסון המסחרי. יעילות זו באה לידי ביטוי בעליה משמעותית יותר ברמת הנוגדנים, בירידה בכמות הנגיף שנמצאה באפן של החיות ובהפחתה משמעותית של סימני המחלה בחיות שקיבלו את החיסון בשילוב עם הטכנולוגיה של נסווקס בהשוואה לחיסון המסחרי.
גם בקבוצת החיות אשר קיבלה שליש ממינון החיסון המקובל, בשילוב עם טכנולוגיית החברה במתן תוך-שרירי, נצפתה ירידה משמעותית יותר בכמות הנגיף באף לאחר ההדבקה והפחתה משמעותית בסימני המחלה, בהשוואה לחיות שקיבלו את החיסון המסחרי הרגיל במינון המקובל.
בחיות שקיבלו את החיסון בטכנולוגיית החברה במתן דרך האף, נצפתה גם כן ירידה משמעותית בכמות הנגיף בהשוואה לחיות הביקורת. כמו כן אחוז החיות המגיבות בעליית נוגדנים בדם, לאחר מתן חיסון תוך אפי עם טכנולוגיית החברה היה דומה לאחוז המגיבים בחיות שקבלו את החיסון המסחרי בהזרקה לשריר.
לדברי ארז חיימוביץ, מנכ"ל החברה ממצאים אלה פותחים פתח לאפשרות שיפור התגובה החיסונית בקרב אוכלוסיות אשר כיום אינן מגיבות באופן מספק לחיסון השפעת השגרתי, כגון אוכלוסיית הקשישים החשופה לתחלואה ממחלת השפעת מידי שנה. בנוסף, היכולת להוריד את מינון החיסון לשליש, כפי שנצפה במסגרת ניסוי זה, הוא בעל משמעות רבה לאור החוסר העולמי בכמות הנדרשת של חיסוני שפעת מידי שנה.
לדברי נשיא החברה, דר' איציק גולדוסר, תוצאות הניסוי מהוות ציון דרך חשוב הן להוכחת יעילותו של החיסון שמפתחת החברה על פני החיסון המסחרי הקיים, והן לאופן המתן הייחודי שבו ניתן החיסון.
נסווקס מתמקדת בפיתוח חיסונים המבוססים על פלטפורמה טכנולוגית ייחודית לשיפור חיסונים. השיפור יכול להתבטא בשתי צורות עיקריות: הגברת הפעילות החיסונית של גוף האדם תוך מתן החיסון בהזרקה לשריר וכן האפשרות להפוך חיסונים הניתנים כיום בזריקה לכאלה שינתנו בהתזה לאף. טכנולוגיה חדשנית זו שפותחה בחברה, מאפשרת פיתוח יישומים רבים לחיסונים כנגד מחלות שונות. המוצר המוביל של חברת נסווקס הינו חיסון משופר לשפעת אשר כאמור יינתן בזריקה לשריר או בהתזה דרך האף. במקביל החברה מפתחת חיסונים נוספים, הנמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים יותר, למחלות כגון : שפעת העופות, צהבת B ואנתרקס.
נסווקס נוסדה בשנת 2004. הטכנולוגית הייחודית של החברה פותחה בשיתוף פעולה בין פרופ' יחזקאל ברנהולץ ופרופ' אלי קידר מהאוניברסיטה העברית וחברת ביו-לאב בע"מ מירושלים. פרופ' ברנהולץ הוא אחד מממציאי תרופת הדוקסיל (DoxilTM) לטיפול בסרטן המשווקת בארה"ב על ידי חברת ג'ונסון וג'ונסון ובאירופה על ידי חברת שרינג פלאו.
החברה החלה את פעילותה באוגוסט 2004 כחברה בחממת מיט"ב שבקריית שמונה, בשנת 2005 גייסה החברה כסף בשני סיבובי השקעה פרטיים, האחרון נעשה על ידי קרן פונטיפקס אשר נוסדה על ידי יו"ר טבע, מר אלי הורביץ.
בדצמבר 2005 נרשמה החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב (NSVX ) וגייסה 10 מיליון דולר מהציבור. נסווקס הינה חברה נכדה של ביומדיקס חברה ציבורית הנסחרת אף היא בבורסה של תל אביב.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
