פורום CFO: המדען הראשי קיצץ 50% מהתמיכה במו"פ
המדען הראשי מממן פחות מ-15% מתקציב המו"פ של חברות ההיי-טק בארץ. כך עולה מנתונים שהציג פורום ה-CFO בפני לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי, בישיבה בהשתתפות סמנכ"לי כספים של עשרות חברות טכנולוגיה ישראליות. בפורום טוענים, כי המו"פ הוא הגורם המרכזי לצמיחת ייצוא ההיי-טק הישראלי מרמה של כשני מיליארד דולר בשנת 1990 לרמה של מעל 14 מיליארד בשנת 2006. בפורום מתריעים, כי ההשלכות של המשך קיצוץ תקציב המדען יהיו פגיעה מהותית בפיתוחים חדשניים ויפחיתו הנכונות לקחת סיכונים, ובהתאם צפויה ירידה בהיקף ייצוא ההיי-טק הישראלי בטווח הקצר של שנתיים-שלוש.
בפורום טוענים, כי במצב הקיים היום תמיכת המדען סובלת משתי בעיות עיקריות: היקף התקציב ואופן חלוקתו. מנתוני סגנית המדען, שהוצגו בפגישה, עולה כי תקציב המדען קוצץ בהתמדה מכ-1.8 מיליארד שקל בשנת 2000 לכ-1.1 מיליארד שקל השנה.קיצוץ של כ-40%. הקיצוץ האמיתי גבוה אף יותר היות והשנה קרוב למחצית מהתקציב נובעת מתמלוגים אותם מקבלת המדינה מהחברות, ולא מהשקעה ישירה של המדינה. לגבי מדיניות המדען, בפורום טוענים כי תמיכת המדען ניתנת לחברות רבות, אולם בשיעורים נמוכים מאוד מתקציבי הפיתוח של החברות. בדרך זו המדינה זוכה לשקט תעשייתי מצד חברות ההיי-טק בעוד משרד האוצר ממשיך לקצץ מדי שנה את תקציב התמיכה במו"פ.
ההחזר יהיה אך ורק ממכירות הנובעות מהמו"פ שמומן
לדברי אביב בוים, סגן יו"ר ועדת מימון מו"פ בפורום ה-CFO ו -CFO אורכית, במצב הנוכחי בו נדרש החזר לפי מכירות החברות ולא נערכת הקבלה ישירה למכירות של פיתוחי המו"פ שנתמכו, התבססות על תקציב המדען אינו כדאי וחברות קטנות ובינוניות רבות צפויות להפסיק לחלוטין לפנות למדען הראשי, בדיוק כמו שהודיעו לאחרונה החברות סרגון ו-ECTell. "באופן טבעי, תמיכת המדינה בפרוייקטי מו"פ קריטית לחברות קטנות ובינוניות שכבר מוכרות מוצרים וכספי המדען הכרחיים להמשך פיתוח חדשני ברמת סיכון גבוהה והמשך צמיחה.
אולם, במצב הנוכחי כספי המדען הפכו להלוואה בריבית גבוהה עם אדמיניסטרציה והגבלות ייצור והעברת טכנולוגיה רבות" אומר בוים. לדבריו, כבר כעת המדינה משתתפת בפועל בפחות מ-15% מסך פרוייקטי המו"פ שמאושרים לתמיכת המדען. זאת על רקע הביקושים העומדים על 5-6 מיליארד שקל לעומת תקציב מדען של 1.1 מיליארד בלבד. בוים מעריך כי חברות נוספות צפויות להצטרף לסרגון ול-ECTell ולהפסיק ולפנות למדען. "נראה כי פרוייקטי מו"פ חדשניים רבים שאמורים היו להתבצע בארץ יצומצמו" מתריע בוים.
בפורום ה-CFO טוענים כי על המדען לשנות את מדיניות התמיכה ולקבוע כי בכל מקרה התמיכה לא תרד מ-40% מהיקף הפרוייקט, על פי קריטריונים של חדשנות וסיכון, גם אם בשל כך פחות פרוייקטים יזכו למימון. זאת ועוד, החזר סכומי המענקים צריך שיהיה קשור להצלחת הפרויקט בלבד ולא לפרויקטים קודמים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
