Mio DigiWalker H610
מבחינה חיצונית, ה-Mio DigiWalker H610 החדש נראה יותר כמו נגן מדיה מאשר מכשיר GPS. המאפיינים שתורמים לכך יותר מכל הם המסך, שגודלו 2.7 אינץ', והמימדים הכלליים של המכשיר שנראים כמתאימים יותר להתקן שמטרתו העיקרית להשמיע מוזיקה ואולי להציג תמונות וכמה סרטים קצרים פה ושם. האפשרות להחליף פאנלים, ויש לציין שמדובר בתופעה חדשה בתחום הזה, בטח שלא ממש גורעת מהאפיון הזה של המוצר.
עם זאת, Mio-Tech היא הרי חברה שעיקר עיסוקה הוא מכשירי ניווט כך שאין לחשוד שמדובר רק בנגן מדיה ולו לרגע, לכן נותר לנו לחשוב שהמיצוב החיצוני והתפעולי של המכשיר מיועד לאחת משניים: למשוך קהל צעיר יותר שבדרך כלל לא ממש משתמש במכשירי ניווט, או מצד שני להציע מכשיר שאמור לשמש גם לניווט וגם לבידור, כך שיהיה כדאי לקחת אותו גם ברגל בעת שיוצאים מהמכונית - ולא משנה אם מדובר במסע קרוב אל חנות או בית-קפה, או להליכה ממושכת במסגרת טיול של סוף שבוע.
זו לא הפעם הראשונה ש-Mio מציעה שילוב בין מכשיר ניווט מבוסס GPS לבין נגן מדיה, בתוספת מעט מוטיבים 'משרדיים' (ניהול רשימת אנשי קשר ושימוש בהתראות לדוגמה). בעבר הלא רחוק כתבנו על ה-C510 שכמו המכשיר הנוכחי מצויד בנגן מדיה, וכמו המכשיר הזה מציע הצגת תמונות וסרטונים ובסך הכל שילוב של ניווט עם בידור. למעשה אפילו התצורה הטכנית של ה-H610 דומה מאוד לזו של ה-C510 להוציא שני הבדלים עיקריים: גודל המסך ואיכות המגע שלו וכן כמות זיכרון האחסון - ה-2 ג"ב שמציע ה-H610 הם פשוט מעל ומעבר לממוצע למה שמוצע בשוק מחשבי כף-היד ומכשירי ה-GPS. למעשה גם אם בוחנים את האפיון מול שוק נגני המדיה מדובר בכמות זיכרון נאה בהחלט. עוד הבדל הוא שהמכשיר הנוכחי מציע גם כמה משחקים, אבל נחסוך לכם כבר עכשיו את ההתלבטות, בשביל המשחקים האלה לא מחליפים GPS.
בעצם בואו נלך אפילו צעד אחד יותר רחוק: אם יש לכם מכשיר GPS כלשהו שמבוסס על הדור השלישי של מודולי ה-GPS הניידים, קרי SiRFstarIII שתומך באיפוס מול עד 20 ערוצי לוויין, אין לכם שום סיבה להחליף את המכשיר שלכם ב-H610 אלא אם אתם מחפשים שדרוג אופנתי.
זה לא שמדובר במכשיר בעייתי מבחינה כלשהי, להיפך. את עבודת הניווט וההגעה ליעד בעזרת גרסה 3.2 של MioMap (גרסת Mio לתוכנת הניווט iGo שנמכרת יחד עם כל מכשירי הניווט של החברה) הוא ביצע היטב - גם אם זמן האיכון (הזמן לקבלת Fix) היה לעיתים קצת ממושך מדי לטעמנו (עד כמה דקות בחלק מהבדיקות שלנו, פחות מחצי דקה בבדיקות אחרות). אם היו בעיות מסוימות באיתור נקודות נקודה או דרך זו לא הייתה בעיה של המכשיר אלא של המפה עליה מבוססת התוכנה - נתקלנו בכמה מקומות בעייתיים בסביבת המבחן שלנו בהן אנחנו רגילים להיתקל בכל פעם שאנחנו בודקים מכשירי ניווט, ולמרות שמדובר בבעיות די מזעריות, קצת מוזר לנו שהחברה המספקת את המפות הישראליות ל-MipMap ו-iGo עדיין לא תיקנה אותן.
אנחנו גם הצלחנו לתפעל את המכשיר לחלוטין עם האצבעות שלנו. למעשה לא הייתה לנו ממש ברירה - ה-H610 מגיע ללא חרט, ומדובר בהחלטה קצת תמוהה של החברה. היא אמנם צירפה לרצועת הנשיאה של המכשיר שני קצוות שפיציים שאמורים לספק את התכונה הזו, אבל הם לא מהווים תחליף בעיקר אם אין לכם כוונה לסחוב את המכשיר על צווארכם. כמו כן, קשה לומר שתהליך העבודה היה נוח לחלוטין. לוקח זמן מה ללמוד לבצע נגיעות מדויקות לחלוטין, ויותר מפעם אחת לחצנו בטעות על רחוב זה במקום אחר.
בבדיקת ההיבט הבידורי של המכשיר דווקא התרשמנו לטובה. נגן המדיה אולי אינו המוצלח ביותר בעולם, אבל הוא מבצע את תפקידו. כמו כן התרשמנו לטובה כשבדקנו סרט קצר באיכות MP4 - התמונה הייתה באיכות מרשימה מאוד, ולא הרגשנו שאנחנו מאמצים את עינינו בגלל שמדובר במסך בגודל של 2.7 אינץ'. עם זאת יש לציין שבעת שמביטים אל המסך כשהשמש מאחוריו, בקושי רואים משהו, וזו 'מחלה' שקצת חוזרת על עצמה במכשירים מבית Mio-Tech. את העברת השירים/תמונות/סרטים וסנכרון אנשי הקשר עושים בעזרת התוכנה המיוחדת של Mio, אבל מדובר בהעברה איטית למדי בגלל שהמכשיר תומך רק ב-USB 1.1, וחבל.
חוץ מזה תקבלו בקופסה את כל מה שצריך כדי להפעיל את המכשיר בסביבה הביתית/משרדית ובמכונית, ואף לנשיאה כנגן לכל דבר, וכן כמה תוכנות עזר לצורך התמצאות ויציאה לטיולים בחו"ל, כולל תוכנת המרת מטבע, מחשבוני תשר ועוד.
בזמן הבדיקה נתקלנו מדי פעם בבעיות טכניות, למשל העברית של רונלייט הוטענה מחדש בכל פעם שהפעלנו את המכשיר, ולפעמים אירעו שגיאות 'חלונאיות' בעת השימוש בתוכנת הניווט. כמו כן תוכנת הניווט מסופקת על כרטיס SD בגודל 128 מ"ב כך שאם תרצו להגדיל את שטח האחסון בצורה משמעותית, תצטרכו לוותר באופן זמני על השימוש בתוכנה.
בשורה התחתונה, אם אין לכם GPS ואתם מעוניינים במכשיר שישמש אתכם גם ליותר מניווט, ה-H610 האופנתי בהחלט מהווה אפשרות בחירה נאה, אבל צריך לקחת בחשבון את המסך הקטן ואת העובדה שאולי תצטרכו לרכוש חרט כדי לשלוט בו כמו שצריך.
ציונים
תכונות 9
ביצועים 7
תמורה 7
ציון כללי 8
מחיר 2,700 ש"ח
אתר יצרן www.mio-tech.com
ספק רונלייט, www.ronlight.net
מפרט
מודול GPS SiRFstarIII, 20 ערוצים
מעבד Samsung S3C2440, 400 מה"ץ
מערכת הפעלה ליבה של Windows CE .NET 4.2
מסך 2.7 אינץ'
רזולוציה 320x240 פיקסלים
זיכרון RAM 64 מ"ב
זיכרון ROM 2 ג"ב
חריץ הרחבה SD, MMC
חיבור למחשב USB 1.1
סוללה ליתיום יון נטענת, 1300mAh
תוכנת ניווט MioMap v3
מידות 85x59x19 מ"מ
משקל 110 גרם
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
