השקל ממשיך בהפגנת כח מרשימה אל מול הדולר

השבוע החולף מתחלק לשני חלקים, כאשר בפתיחתו רשם הדולר התחזקות מרשימה לשיא של שבועיים כשהתקרב לרמה של 4.2, ואילו מיום שלישי ועד לסוף השבוע נסחר השקל כשידו על העליונה.

בסיכום השבועי מאבק הכוחות הסתיים בהיחלשותו של הדולר בכ- 0.1% אל מול השקל.

למרות הורדת הריבית בארץ, השקל ממשיך בהפגנת כח מרשימה. נתונים כלכליים חיוביים בסיכום שנת 2006 ותחילת 2007 עשויים אף להביא את בנק ישראל לעדכן את ציפיות הצמיחה לשנה הקרובה, מהלך זה עשוי לתמוך משמעותית בשטר הישראלי.

מבט למסחר העולמי מלמד כי בשבוע החולף נסחר הדולר ביציבות כנגד המטבעות העיקריים, יחד עם זאת בטווח הארוך הגרעונות העצומים במאזן התשלומים בארה"ב וחוסר יציבות במישור הגיאופוליטי עלולים לסחוף את הדולר לגל נוסף של היחלשות. תסריט אפשרי זה, אם יתממש, ישפיע באופן מהותי גם על יחסי הכוחות בין השקל לדולר. מבחינה טכנית הגרף מצביע על מגמה דובית עם מקום לירידות נוספות. בשבוע הקרוב צפוי הזוג להיסחר בטווח שבין 4.24 לבין 4.18, פריצה של אחת מרמות אלה תהווה עבור המשקיעים איתות מגמה משמעותי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock

המשק הישראלי מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש

נתוני סקר המגמות בעסקים לאוקטובר מלמדים על התאוששות זהירה במשק הישראלי לאחר תקופת הלחימה. בעוד שבענפי המסחר והשירותים נרשמת יציבות ואף שיפור קל, ענף הבינוי ממשיך לסבול מירידות חדות, ומגבלת המחסור בעובדים המקצועיים עדיין מעיקה. בענף המלונאות ההתאוששות עדיין רחוקה מהעין

עוזי גרסטמן |


הכלכלה הישראלית מתחילה להתאושש לאחר תקופת הלחימה, אך הדרך חזרה לשגרה עוד ארוכה, כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לגבי המשק הישראלי באוקטובר. סקר המגמות בעסקים, המבוסס על דיווחי מנהלי חברות מכל הענפים, חושף כי לצד סימנים ראשונים של התאוששות בענפי המסחר והשירותים, ענף הבינוי ממשיך להידרדר והמלונאות נאבקת לשרוד. הנתונים מצביעים על שיפור זהיר באמון העסקים, אך גם על פערים עמוקים בין ענפים שנשענים על הצריכה המקומית לבין אלה שתלויים בביטחון ובתיירות.



לפי הנתונים, מאזני הנטו על מצב החברות באוקטובר היו חיוביים ברוב הענפים, למעט במלונאות. המאזן הכולל על ביצועי החברות מצביע על מגמה שלילית קלה בספטמבר לעומת אוגוסט, בדומה לחודש הקודם, מה שמעיד כי המשק עוד לא חזר לפעילות מלאה. עם זאת, בענפי המסחר הקמעוני נרשם שיפור ברור: המכירות עלו ב-11.1% לעומת החודש הקודם, והערכת המנהלים למצב הכלכלי הנוכחי השתפרה ל-20.6% - הגבוהה ביותר מאז תחילת הקיץ.

בענף הבינוי, לעומת זאת, הנתונים מצביעים על ירידה חדה בפעילות. היקף הפעילות השוטפת ירד ב-17.1% והעבודות החדשות ירדו ב-16% נוספים לעומת החודש הקודם. גם אם הציפיות לנובמבר חיוביות מעט, עדיין מדובר בענף שרחוק מחזרה לשגרה. מגבלת המחסור בעובדים המקצועיים נותרה משמעותית במיוחד - יותר מ-36% מהחברות בענף מדווחות כי היא משפיעה באופן מתון עד חמור על פעילותן, אף שנרשמה ירידה קלה לעומת תקופת הלחימה.

בתעשייה ניכרת זהירות מהוססת. המדדים מצביעים על עלייה קלה בתפוקה ובמכירות, לצד ציפיות זהירות לשיפור בהזמנות ובתעסוקה. עם זאת, מגבלת המצב הביטחוני ממשיכה להשפיע על שליש מהעסקים בענף, לעומת כ-12% בלבד לפני תחילת מלחמת חרבות ברזל. בתחילת הלחימה כמעט מחצית מהעסקים בתעשייה הגדירו את המצב הביטחוני כמגבלה משמעותית - נתון שמעיד על התאוששות מסוימת, אך רחוקה ממצב יציב.

ענף השירותים מציג תמונה דומה: מגמה של יציבות עם נטייה חיובית. למרות ירידה קלה במכירות המקומיות והיצוא, המנהלים בענף מעריכים שתחול עלייה בפעילות ובמספר המועסקים בנובמבר. גם כאן ניכרת ירידה משמעותית בהשפעת המצב הביטחוני על הפעילות, שחזרה כמעט לרמות שלפני המלחמה.