הדולר פתח בהתחזקות של 0.13% לשער של 4.216 שקל
המסחר במט"ח נפתח עם החלשות השקל אל מול העיקריים. הדולר פתח בעליה של 0.13% לשער של 4.216 שקל. האירו נפתח בהתחזקות של 0.28% ושערו 5.574 שקל.
אתמול נסחר השקל בסימן חולשה כנגד המטבע האמריקאי על רקע נפילת מטבעות נוספים בשווקים מתעוררים שגררו מכירות של השקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.2130 כנגד הדולר.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר כי אתמול משקיעים מרחבי העולם נותרו עצבניים עם נפילת הבורסה בסין ומיהרו למכור את מטבעות בשווקים המתעוררים וגם את השקל הישראלי. למרות הירידה שנרשמה, הערכות השווקים הן שהשקל ימשיך לשמור על איתנותו כל עוד הכלכלה הישראלית ממשיכה להציג נתונים מרשימים וזרימת ההון לתוך המדינה נמשכת.
אמש נחלש הדולר כנגד היין לרמות שפל של 10 שבועות על רקע הירידה החדה בשוק המניות ברחבי אסיה בימים האחרונים. הירידות בשוק המניות הבאו משקיעים רבים לגדר את עצמם מפני נפילות נוספות בשוק המניות זאת על ידי קניית ינים. הבוקר מדד הניקיי ביפן רשם נפילה של 1.5%, המשך ירידות במדדים המובילים באסיה עשויים להביא יותר ויותר משקיעים לקנות את היין שנחשב שאלטרנטיבה לשוק המניות. כעת נסחר היין סביב הרמות של 118.20 כנגד הדולר, סביב הרמות של 156.30 כנגד האירו וסביב הרמות של 232.00 כנגד הסטרלינג.
בארה"ב, הנתונים האחרונים משוק הבתים הצביעו על החלשות הכלכלה המקומית, משקיעים ינסו לקבל סימנים מובהקים יותר לגבי כלכלת ארה"ב על מנת לחזות את מדיניות ה-FED לטווח הקצר, הערכות השווקים כי ה-FED עלול להוריד את שיעור הריבית מ-5.25% ובכך השטר הירוק עשוי לאבד את יתרון פער הריביות בו החזיק תקופה ארוכה.
שחקני השוק ממתינים למס' נתונים חשובים בארה"ב שיפורסמו מאוחר יותר היום בינהם, סקר ISM בארה"ב הכולל את סקטור הייצור. בנוסף יעקבו המשקיעים אחר נתוני הכנסות והוצאות פרטיות בארה"ב שיפורסמו בשעה 15:30(שעון ישראל). "התנודתיות החדה בשוק המט"ח צפויה להמשך בימים הקרובים כאשר משקיעים ינסו לנצל זאת על ידי מיקום עסקאות חדשות ", מוסר אסטרג מטבעות בכיר מבנק השקעות בלונדון.
זהב: הבוקר עלה מחיר הזהב יותר מ-1% על רקע קניות חדשות של המתכת הזהובה. כעת נסחר חוזה ספוט על הזהב סביב הרמות של 672.00$. ישנה תחושה בשווקים שהזהב לא סיים להגיד את המילה האחרונה, "המטרה למעלה נותרה 700$ וסנטימנט המשקיעים נותר חיובי כלפי המתכת היקרה", מוסר מנהל חדר עסקאות בבנק השקעות בהונג-קונג.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
