בורסת שנחאי מתאוששת ב-3.95% אך שאר מדד אסיה אדומים
מדד בורסת שנחאי חזר היום לטריטוריה החיובית, לאחר שאתמול רשם ירידה של קרוב ל-9%. היום המדד מתאושש ועולה 3.95%. מנגד, בשאר הבורסות באסיה נמשכו הירידות החדות גם היום, על רקע מגמת הירידות בשאר בורסות העולם שנפתחה אתמול לאחר הצניחה הדרמטית של מדד שנחאי.
הצניחה הגדולה במדד שנחאי אתמול היתה הגבוהה ביותר מזה עשור (צניחה של 8.8%) ברקע לירידה החדה היו חששות כי הממשל הסיני צפוי להתערב בחוקי המסחר בכדי להקטין את ההתנהלות הספקולטיבית בשוק. מועצת המדינה של סין אישרה לפני יומיים את הקמתו של כוח משימה מיוחד שתפקידו להילחם בפעליות מסחר בלתי חוקית בבורסה וזו הייתה הסיבה התעוררות החששות בדבר התערבות הממשל במסחר. נציין עוד, כי ביום שני האחרון, יום לפני הירידה החדה, בורסת שנחאי נסחרה בשיא כל הזמנים.
"אין סיכוי שהיינו יכולים להיפרד מהמגמה השלילית הכללית בבורסות העולם", אמר היום בכיר בבית ההשקעות Kenanga Investment Management בסין. לדבריו, "כעת זו רק שאלה של כמה מי יספוג את המכה ובאיזו עוצמה".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
