הדולר נחלש בפתיחה: מאבד 0.17% לשער של 4.18 שקל
הבוקר נפתח השקל בהתחזקות אל מול העיקריים. הדולר נחלש בפתיחה כ-17% לשער של 4.1808 שקל. האירו נחלש 0.19% אל מול השקל ושערו 5.4888 שקל.
המטבע הישראלי נחלש אתמול מעט אל מול הדולר, זאת בעקבות קניות של משקיעים זרים אשר ניצלו את מחירו הנמוך יחסית של הדולר ובכך העלו את המחיר. נתוני האינפלציה לשנת 2006 היו עמדו על רמה של 1.0%-, מה שגרם לנגיד הבנק, סטנלי פישר, להוריד את הריבית בחודש ינואר. כיום נראה שהבנק המרכזי אינו מגיע ליעד האינפלציה שנקבע בין 1.0%-3.0%, מה שעשוי להשפיע על החלטת הנגיד, סטנלי פישר לקצץ בעוד 0.25% את הריבית וזאת בכדי להחליש את השטר הישראלי. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.1850 אל מול הדולר.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר כי, אמש התחזק המטבע האמריקאי אל מול העיקריים, ההתחזקות נבעה מנתונים חיוביים שהתפרסמו והצביעו על עלייה במדד המחירים לצרכן. כעת נסחר הדולר ברמה של 1.3130 אל מול האירו, ברמה של 121.00 אל מול היין וברמה של 1.9530 אל מול הסטרלינג.
אמש פורסם מדד המחירים לצרכן של ארה"ב, מדד זה משקף מהימנה את רמת האינפלציה האמריקאית. נתוני המדד הצביעו על עלייה מפתיעה של 0.3% ברמת המחירים, נתון זה נתן תמיכה לשטר הירוק שהוא כל כך היה צריך. "כעת נראה בשוק, שעל רקע נתונים חיוביים אלו, הפד לא ימהר לקצץ בשיעור הריבית בהמשך השנה" מוסר אסטרטג נהית השקעות מניו יורק.
המטבע היפני הגיע אמש לשפל אל מול האירו, זאת לאחר שהבנק של יפן העלה את הריבית, אך סייג את העלאה בכך שהיא תיהיה איטית ומדורגת. בנוסף הציפיות בשוק שהבנק המרכזי של יפן לא יעלה שוב בקרוב את הריבית. אמש נסחר היין ברמה של 159.13 אל מול האירו, שיא של 8 שנים. "שיעורי הריבית הנמוכים על המטבע היפני מעודדים משקיעים להשתמש ביין ככלי לרכישת מט"ח שנותן תשואה גבוהה יותר" מוסר דילר בכיר מטוקיו.
היום ביומן הכלכלי מספר אירועים אשר ימשכו את תשומת לב המשקיעים. בראשם פרסום נתוני התמ"ג של גרמניה בשעה 7:00 (GMT) אשר נתונים חיוביים יתנו תמיכה לאירו. בהמשך היום יתפרסם סקר תביעות מחוסרי עבודה בארה"ב בשעה 13:30 (GMT). עוד בארה"ב, יתפרסם סקר מלאי הנפט השבועי בשעה 15:30 (GMT), הסקר מתפרסם היום בגלל חופשה בתחילת השבוע שדחתה את פרסום הנתונים.
זהב: החוזה העתידי על הזהב טיפס מעלה, זאת על רקע עליות במחירי הנפט אשר נתנו תמיכה לזהב. בנוסף נתוני מדד המחירים לצרכן שהתפרסמו אתמול נתנו גם הם חיזוק. "משקיעים קונים את המתכת הזהובה ככלי לגידור כנגד האינפלציה בארה"ב מה שבהחלט עשוי להשפיע על מחירי הזהב" טוען טריידר בכיר מניו יורק. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 681.00 דולר לאונקיה.
נפט: אמש החוזה העתידי על הזהב השחור רשם עליות שערים, התמיכה בעיקר באה מהזירה הגאופוליטית באשר למתרחש באירן בנוגע להמשך תוכנית הגרעין של הנשיא האירני, אל אף האולטימטומים של האו"ם.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
