הדולר נחלש ב-0.4% לרמה של 4.203 שקל
היום, השקל נסחר במגמה היחלשות אל מול העיקריים. הדולר ירד 0.403% ושערו היציג נקבע על 4.203 לשקל. האירו נחלש ב-0.489% ושערו נקבע על 5.5154 לשקל.
הדולר ממשיך לנוע דרומה כנגד המטבעות העיקריים כאשר אתמול הגיע לשפל של חודש ימים אל מול היין על רקע נתונים לא מעודדים מארה"ב. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 119.50 כנגד היין, סביב הרמות של 1.3135 כנגד האירו וסביב הרמות של 1.9525 כנגד הסטרלינג.
השטר הירוק רשם אתמול ירידה יומית החדה ביותר מזה 10 חודשים כנגד המטבע היפני. בארה"ב, פורסמו אתמלו נתוני התפוקה התעשייתית לחודש ינואר אשר ירדו באופן מפתיע ב-0.5%. בנוסף,תוצאות סקר פילדלפיה ותביעות מחוסרי עבודה עבודה היו גם כן שליליים עבור הכלכלה האמריקאית כאשר המשקיעים קיבלו סיבה מספיק טובה למכור את המטבע האמרקאי. "הדולר נראה מאוד פגיע בטווח המיידי וכדי לבחון מכירות נוספות של השטר הירוק", מוסר אסטרטג מטבעות בכיר ב-Ruesch International בוושינגטון.
נראה שהמטבע היפני מצליח לקבל תמיכה לא רק מול הדולר, כנגד הסטרלינג התחזק המטבע היפני אתמול ב-2% שהם יותר מ-300 פיפס, זאת על רקע נתוני הצמיחה החיובים ביפן לרבעון הרביעי של 2006 שהצביעו על עלייה של 4.8%. כעת נסחר היין סביב הרמות של 233.20 כנגד הסטרלינג. אנליסטים רבים מעריכים שהנתונים החיובים מיפן יתמכו בהעלאת ריבית מרמה של 0.25% על ידי ה-BOJ (הבנק המרכזי היפני) בפגישתם בשבוע הבא.
משקיעים יעקבו היום אחר נתוני בתים חדשים בארה"ב לחודש ינואר אשר צפויים לרדת ל-1.6 מליון ולסקר מישיגן בטחון הצרכן שיפורסם בשעה 17:00(שעון ישראל), נתונים חלשים עשויים להביא את השטר הירוק לשפלים חדשים מול סל המטבעות העיקריים.
דולר/שקל: אתמול נסחר השקל בסימן חוזקה כנגד המטבע האמרקאי על רקע החולשה התמשכת של הדולר בעולם. כעת נסחר השקל הדולר סביב הרמות של 4.2150 כנגד הדולר. אתמול פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר אשר ירד ב-0.1% בדומה לציפיות השווקים, הירידה במדד באה על רקע הנפילה במחירי הביגוד, בתים ומחירי הדלק. השקל לא הושפע מהנתונים אך עשוי לשנות כיוון בימים הקרובים. "נראה שמגמת הדיפלציה בארץ נמשכת ועל הבנק המרכזי לשקול פעם נוספת הורדת ריבית על מנת לשמור יציבות המחירים", מוסר בני מנשה מנהל חדר עסקאות בפינוטק. הערכות אנליסטים שהזוג יחזור לעלות לאיזור 4.2500 בטווח הקצר.
זהב: הבוקר נותר הזהב יציב בעולם על רקע המשך הירידות במטבע האמרקאי. כעת נסחר חוזה ספוט על הזהב סביב הרמות של 668.50$. המגמה של המתכת הזהובה נותרה חיובית כאשר המטרה הבאה של הסוחרים היא 700$. "ברמות גבוהות אלו לא רואים הרבה קניות חדשות מצד טריידרים, אך לא נראה שמישהו יכול לעמוד בדרכו של הזהב לפרוץ את ה-700$", מוסר הבוקר אסטרטג סחורות בכיר בטוקיו.
נפט: הבוקר מחירי הנפט נסחרים בירידה בעוד מלאיי הנפט בעולם נותרו גבוהים. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב הרמות של 58.30$. בטווח הקצר מגמת הזהב השחור נראית דובית כאשר מלאיי הנפט הכוללים עשויים להיוותר גבוהים לעומת הערכות ליציבות בביקושים לנפט.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
