רוצים לנסוע לעיראק? לא כדאי

המטה ללוחמה בטרור מזהיר את הישראלים מנסיעה לעיראק, לאור ביקורם של אנשי עסקים במדינה
מעריב NRG |

טיול בעיראק? לרוב המכריע של הישראלים זה נשמע רעיון הזוי לנוכח הטרור המשתולל, החטיפות והפיגועים. אבל מתברר שיש אנשי עסקים ישראלים, שלמרות הסיכון האישי הגבוה נוסעים לבגדד כדי לבצע כל מיני עסקאות. כנראה שהתופעה הגיעה למימדים מדאיגים, מה שהוביל את המטה ללוחמה בטרור לפרסם אזהרת מסע לעיראק.

לאחרונה, לצד העלייה המתמדת בהיקף הטרור שרק אתמול גבה את חייהם של כ-90 בני אדם, עלה גם מספר הישראלים שנוסעים לעיראק בניגוד לחוק. במטה ללוחמה בטרור חוששים שאנשי עסקים ישראלים הם יעד אטרקטיבי לחטיפות, והחליטו לפרסם אזהרת מסע.

"מדובר בין היתר באנשי עסקים ישראלים שנכנסים ויוצאים לעיראק", אמר ל-nrg מעריב גורם במשרד ראש הממשלה. "אין תיירות לעיראק, אך כניסת ישראלים למדינה מבוצעת בניגוד לחוק והיא מסכנת את חייהם, ואנחנו אחראיים כלפי כל אזרחי ישראל".

הגורם הזכיר כי גם לפני כשנתיים, ערב הפיגוע הגדול בסיני, פרסם המטה אזהרת מסע, "אולם אנשים לא תמיד נוהגים להתעדכן ולהפנים את חומרת הדברים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

חותים בים
צילום: טוויטר

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן

כבלי תקשורת תת־ימיים שנפגעו סמוך לג'דה, סעודיה, הובילו לשיבושים חמורים בגישה לאינטרנט בהודו, פקיסטן ומדינות המפרץ; החשד הוא חבלה מכוונת מצד החות'ים, אם כי הם מכחישים; בנוסף, מיקרוסופט דיווחה על שיבושים בפלטפורמת Azure, אך עדכנה כי המצב התייצב; ממשלת תימן הגולה מאשימה את החות'ים בנסיונות פיתוח נשק כימי
רן קידר |
נושאים בכתבה חות'ים

פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה. 

החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.

החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.

שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.

כבלים קריטיים, תיקון מורכב

הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.