כלבם של התובעים אבי ומלי אלמוג, הותקף ע"י סנופ, כלבם של הנתבע חיים שלמה.בערב התקיפה ירדה מלי אלמוג עם לאקי לסיבוב לילי. השניים הופתעו בצאתם מתחום החניה של הבית כשראו מולם את סנופ - כלב גולדן רטרייוור. זה האחרון תקף את לאקִי ועד שהגיע אליו בעליו והצליח לשחרר את מלתעות כלבו מאחיזתן בלאקִי, היה מצבו של זה נואש. במשך ארבעה ימים טיפלו בו בבית החולים הווטרינרי בקרית מטלון, אולם הבדיקות גילו שפגיעת הנשיכות היתה קשה בחוט השדרה, דבר שגרם לאבדן רפלקסים ברגליים האחוריות, עד שרופאו החליט שאין מנוס מהרדמתו לנצח.

בנו של הנתבע שילם את כל הוצאות הטיפול בכלב. אך התובעים לא הסתפקו באבלם ותבעו פיצוי בגין הסבל הנפשי שעברו – ועודם עוברים – עקב מות הכלב.

בית המשפט קבע כי עניין לנו בפרשה זו בכלב שהנתבע ידע כי הוא מועד, לבטח כשאינו קשור, לתקוף כלב אחר. הנתבע לא הוכיח לבית המשפט כי לא התרשל בפרשה זו. הוא אף נמנע מלזמן עד שהיה עמו במקום האירוע בעת מעשה.

ראש הנזק של עגמת נפש, צער וכיוצא באלה טראומות נפשיות, הוכר זה מכבר בבתי המשפט בכל העולם התרבותי. הקשר הנפשי המתהווה בין האדם לבין "ידידו הטוב ביותר" הוא מן המפורסמות ואף ספרות רבה נכתבה בנושא. אף כי בתי המשפט נוהגים לקמץ במתן פיצוי בראש נזק זה, שלעתים התובעים אותו מפליגים בהיקפו ומגיעים לסכומי עתק, המעידים כי כל שהתובעים חפצים בו הוא ממון לשמו ולא פיצוי בלבד, עגמת הנפש במקרה שבו אנו דנים היא ראש נזק מוצדק בהחלט.

בית המשפט קיבל את טענות התובעים לגבי הנזק הנפשי שנגרם להם וכי הוא התרשם בנושא זה מן האמור בכתב התביעה ובמיוחד מהצגת טענותיהם ונימוקיהם לפניו. נקבע, כי הנושא של נזק נפשי בגין מות כלב כבר הוכר בבתי המשפט. משכך, ובהתחשב בנסיבות האירוע ובהיקף הפיצוי שפסקו בעניין בתי המשפט נקבע, כי על הנתבע לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 5,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 600 ש"ח.