גידול של 1.5% ביצוא התעשייתי ברבעון ה-4
ברבעון האחרון של 2006 נרשם גידול ריאלי של 1.5% ביצוא התעשייתי, לעומת הרמה החודשית הממוצעת ברבע הקודם. היצוא הסתכם בכ-7.7 מיליארד דולרים. כך מסרה נירה שמיר, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, בהסתמכה על ניתוח חודשי של מצב היצוא שערך אגף כלכלה.
מהניתוח של התאחדות התעשיינים עולה, כי יצוא ענף הטכנולוגיה העילית גדל ברבע האחרון של 2006 ב-2%, זאת לאחר ירידה של 3% ברבע השלישי של 2006, (מדובר בענפי הרכיבים האלקטרוניים, ציוד תקשורת, בקרה ופיקוח, כלי טיס ותרופות) כך למשל יצוא ענף התרופות גדל ברבע האחרון אשתקד בכ-6%, יצוא כלי הטיס גדל ב-21%, יצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים ירד ברבע האחרון של 2006 ב-5% ויצוא ענף תקשורת ורפואי ירד ב-2%.
יצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית, ירד ברבע האחרון של 2006 ב-1%. זאת, לאחר ירידה של 6% ברבע השלישי של 2006. (מדובר בענפי הכימיקלים וזיקוק נפט (למעט תרופות), מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי). כך למשל יצוא ענף הכימיה (למעט תרופות) גדל ברבע האחרון של 2006 ב-1%, יצוא המכונות והציוד ירד ב-3% ברבע האחרון של 2006.
יצוא ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, עלה ברבע האחרון של 2006 ב-5.5%, זאת לאחר עלייה של 3.5% ברבעון השלישי של 2006. (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת). כך למשל יצוא ענף הכרייה והמינרלים גדל ברבע האחרון של 2006 ב-24%, יצוא ענף הפלסטיקה גדל ב-2% ויצוא ענף המתכת גדל ב-1%.
מניתוח התאחדות התעשיינים עולה, כי יצוא ענפי הטכנולוגיה המסורתית, גדל ברבע האחרון של 2006 ב-2%, זאת לאחר ירידה של 2.9% ברבע השלישי של 2006. (מדובר בענפי המזון והמשקאות, טקסטיל הלבשה ועור, עץ, ריהוט, נייר ודפוס). כך למשל יצוא ענף הטקסטיל, ההלבשה והעור גדל ברבע האחרון של 2006 ב-3%, יצוא ענף העץ, נייר ודפוס גדל ברבע האחרון של 2006 ב-1%, זאת בדומה ליצוא ענף המזון והמשקאות.
שמיר מציינת, כי מניתוח היצוא (ללא יהלומים) לפי יעדים גיאוגרפיים עולה, כי ברבע האחרון של 2006, נרשמה נסיגה של 4% במונחים דולריים ביצוא למדינות אסיה, כן נרשמה נסיגה של 3% ביצוא לארה"ב. מנגד - חל גידול דולרי קל של 1% ביצוא למדינות האיחוד האירופי , זאת לצד גידול בולט של 7.5% ליתר מדינות העולם.
להערכת ראש אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, ברבע של 2006 נרשמה הרעה ניכרת ברווחיות היצוא. מנתונים ראשוניים עולה כי בתקופה זו נרשמה עלייה חדה של כ-5% במדד עלות העבודה ליחידת תוצר ביצוא לעומת הרבע השלישי של 2006. (עלייה במדד פירושה ירידה ברווחיות ולהיפך). הרעה זו ברווחיות היצוא נגזרה בעיקר בשל התיסוף בשער החליפין של השקל ביחס לדולר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
