הדולר נחלש כנגד היין על רקע החלטות ה-G7
כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 120.40 אל מול היין, סביב הרמות של 1.9680 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 1.2970 אל מול האירו.
בשבוע שעבר הותיר הבנק המרכזי היפני (BOJ) את הריבית במצב הנוכחי ברמה של 0.25% למרות נתונים כלכליים אשר הצביעו על לחצים אינפלציונים אשר מצדיקים העלאת ריבית, מהלך זה הביא את היין להסחר ברמות שפל של 14 חודשים אל מול היין. "ההחלטה להמשיך את המדיניות המוניטרית הקבוע בא בעיקר מהלחצים בזירה הפוליטית ביפן" מוסר כלכלן בכיר מגרמניה. "ההשפעה על הריבית חייבת לבוא מנתוני כלכלה גרידא, לכן אני מצדיק את הדיון של ה-G7 בחודש הבא" מוסיף הבכיר.
מנגד התחזק השטר הירוק אל מול האירו והסטרלינג, בצורה ניכרת אתמול ובכך החזיר הדולר את כל הירידה שספג ביום שלישי. "נתוני הכלכלה בארה"ב הראו יציבות מתחילת השנה ובהחלט מצדיקים את התגברות הדולר אמש" טוען טריידר בכיר מפילדלפיה "איני רואה את שום תמיכת מאקרו לאירוע אשר הוריד את המטבע הירוק ביום שלישי אלא כתיקון טכני בלבד, יחד עם זאת ניתן לראות שהמטבע הבריטי איבד את המומנטום" מוסיף הבכיר.
היומן הכלכלי עמוס היום בנתונים כלכליים חשובים בעולם, אשר יכולים לתת אינדיקציה משמעותית על כיוון המטבעות, את מרכז תשומת לב המשקיעים ימשכו פרסום נתוני הסנטימנט העסקי-IFO וחשבון שוטף בגוש האירו בשעה 9:00 (GMT), מכירות בתים בארה"ב בשעה 15:00 (GMT) ונתוני מדד המחירים לצרכן ביפן בשעה 23:30 (GMT). "עליה במחירי הנדל"ן עשויה להביא להתחזקות ממשית של המטבע הירוק" מוסר דילר בכיר משיקגו.
דולר/שקל: השטר הישראל נסחר ברצועה צרה עם החלשות מתונה אל מול המטבע האמריקאי. "פער הריביות השלילי בין ישראל לארה"ב מתחיל להשפיעה, לכן התחזקות הדולר בזירה הגלובלית מחזקת את השטר הירוק גם מול המטבע הישראלי" טוען טריידר בכיר מתל-אביב. "נגיד הבנק המרכזי הישראלי, סטנלי פישר עשוי להוריד את הריבית פעם נוספת, בשבוע הבא מרמה של 4.5%, זאת בכדי להוציא את המשק מאינפלציה שלילית" מוסיף הבכיר. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.2340 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על הזהב הגיע אמש לשיא של 7 שבועות, לרמה גבוהה של 649.70. הזהב מקבל תמיכה מעליית מחירי הנפט לאחרונה וכניסת משקיעים לפוזיציות לונג ממסחר טכני בעיקר. "מבחינה טכנית פריצת רמת התנגדות של 650.00 דולר תביא שוב לעליה משמעותית במחירי הזהב" מוסר אנליסט סחורות בכיר מניו-יורק. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 646.70 דולר לאונקיה.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
